אני עונדת לאוזני עגילים מתאומי דובדבן אדומים

חג השבועות, פסטיבל המשוררים ה-20 במטולה.

יום חג אך זהו יום קצר והמלאכה מרובה. השכמתי קום והתייצבתי ב-9:00 בספריה לשיחה עם נורית זרחי. האולם היה קטן מלהכיל וחסרונה של ירדנה* ניכר כל כך.

מיד אחר כך שיחה מרתקת על שתי יוצרות, מעט סמויות מן העין, מרים בן שמחון וז'קלין כהנוב. גילויים חשובים בשבילי הכוללים גם את הופעתם של ארי גורלי ורונית קנו שהלחינו שני שירים יפיפיים למילותיה של מירי בן שמחון.

בהמשך: "אני מדביקה לציפורני עלי דליה" – על הקשר המופלא שבין המשוררות דליה רביקוביץ' ופרוע פרוחז'אד (מתוך קטלוג הפסטיבל).

את חולשתי לפרוע גיליתי בעוגת אהבה פרסית ואת דליה אני אוהבת עוד מהתיכון אבל בהרצאה לא קישרו בבירור ביניהן, או בין שירתן יותר נכון, כמו שציפיתי. בכלל, כותרות ההרצאות נשאו בחובן ציפיות שלרוב לא הצליחו להתממש, אבל היה מעניין בכל מקרה. וגם, בזכות פרופ' אלדד פרדו, שסיפר על פרוחז'אד, גיליתי את הקטע המובא לעיל מתוך הסרט השתיקה של מחמלבאף.

מי שהיתה עוצרת נשימה במוזרותה ויופי קולה בהרצאה הזו, היתה ויקטוריה חנה.

הבאה בתור, הרצאה על בוב דילן. או, פה סופסוף התגלו סימני סקסיות גם בקהל.

אין לי מושג למה לא מגיעים יותר צעירים לפסטיבל המשוררים… המרחק? התכנים? לאן עפים המשוררים ההיפסטרים של תל אביב כשהשמש מכה בעוז? אניוויי, ההרצאה הזו בהנחייתו של יחזקאל נפשי היתה קצת יותר שיחתית וזורמת ואפילו זכיתי לרגע נחת גדול במיוחד כשהקריאו את אחד השירים האהובים עלי ביותר של דילן, בתרגומו של יהונתן גפן, בלוז לנערה מארץ הצפון.

{והאמת גם לרגע של מפח נפש גדול 🙂 . הידעתם שבוב דילן ניסה להתקבל פעם לקיבוץ נוה איתן?? בארכיון הקיבוץ שמור, לדברי אורי משגב הנתמכים באישורה של דודה ציפי, מכתב הסירוב של הקיבוץ! תארו לכם אותי, שיש לי במקרה קשר אישי ומשפחתי למקום הלוהט הזה, עם תמר, מעיין, נירית, גלה, יעלות, הילית ו – הילד/ה שלו, בקבוצת חצב! מהמם, לא?}

אל ההרצאה הבאה, שוב בספריה, הצטרפתי באיחור, אי לכך ישבתי בחוץ, דמומה וביישנית על כסא כתר לבן מצטופפת בין רוני סומק, שלי אלקיים, בני ציפר ואלדד פרדו. רציתי להגיד להם הרבה דברים אבל שתקתי. שמעתי בקושי רב את סיגל בן יאיר, את יהודה ויזן, את קרן קוך ואת דן אלבו, מקריאים שם בפנים, משיריהם המחאתיים הקשורים להגירה ומיגדר.

ולקינוח הרצאה על "פרוזה, שירה וארוטיקה" עם אהרון שבתאי, אגי משעול, מאיה בז'רנו, רוני סומק, בני ציפר ואוהד ובר, שהיתה יבשושית למדי. למארגנים רק אמליץ להוסיף לקפה והתה הדלוחים ממיחם, גם קצת אלכוהול. לא מזיק. מי שכן הזיזה שם משהו היתה שוב ויקטוריה חנה, יברכה האל. תופעה.

 

I plant my hands in the garden; I will become"
green and lush, I know,
I know, I know . . .

And the swallows will lay their eggs
in the hollows of my ink-stained fingers.

From each ear I hang an earring
made from a twinned red cherry,
".and attach dahlia-petals to my fingernails **

ועכשיו, משהגענו עד הלום, אני חוזרת אל השיר של פרוע פרוחז'אד ואל הקטע הפיוטי מהסרט של מחמלבאף (בהזדמנות קרובה אנסה לראות את כולו) ומביאה אותם אל קרוסטטת הדובדבנים שלי.

הרי מכל פירות העונה הצצים מכל עבר מה חושני ומפתה יותר מדובדבנים?

לפחות עד שהתאנים יבשילו…

 

קרוסטטת דובדבנים – בערך בקוטר של 24-26 ס"מ

הקרוסטטה או הגאלט היא מאפה בסגנון חופשי. לא צריך לרדד לתבנית ולאפות אפייה עיוורת לפני כן, פשוט לרדד ישר על נייר אפייה, למלא, לקפל והופ לתנור. הכפריות בהתגלמותה המשובח.

הקרוסטטה הזו כפרית במיוחד יען כי הבצק שלה עדין, רך וגמיש. מכניסים לתנור קרוסטטה בקוטר 24 ס"מ והיא מתרחבת למאפה גדול יותר. בדרך היא מאבדת מעט מצורתה אבל לא רציתי להחליף לבצק פריך רגיל, שהוא קצת יציב יותר, כי הבצק הזה יוצא נימוח וטעים במיוחד.

תוכלו לתבל את הבצק בקליפת לימון או לקחת את הטוויסט הפרסי ולהוסיף לו בשומת מיוחדת של הל.

לבצק

• 50 גרם שקדים שלמים – קלויים (עם הקליפה החומה)
• 11/4 (אחת ורבע) כוסות קמח
• 1 כפית סוכר
• קורט מלח גס
• 100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
• 1 חלמון+קצת מים קרים
• קליפה מגוררת מלימון אחד או 1/4 כפית הל ירוק כתוש (גרגירים מ-2 תרמילים נאים)

לקרם שקדים

• 100 גרם שקדים מולבנים
• קצת פחות מ-1/2 כוס סוכר (נאמר 90 גרם)
• 100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
• 1 ביצה L
• 1 כף קמח
• קליפה מגוררת מחצי לימון

דובדבנים

• נספק של חצי קילו דובדבנים – מגולענים

לזיגוג

• חלמון ביצה טרוף בטיפה מים
• קצת שבבי שקדים לזרייה

הכנה

1. מתחילים עם הבצק: טוחנים בפוד את השקדים הקלויים עד לפירורים קטנים, מוסיפים כף מתוך הקמח וטוחנים עוד קצת. מוסיפים את שאר הקמח, הסוכר והמלח ונותנים פולס עירבוב קצר.
2. מוסיפים את קוביות החמאה ומעבדים בפולסים קצרים עד שנוצרים פירורים במרקם קוסקוסי.
3. מוסיפים את החלמון, קליפת הלימון או ההל וקצת מים קרים ומעבדים רק עד שנוצר בצק. למהססים – התחילו מכפית מים ובהמשך הוסיפו עוד קצת אם הבצק לא מתגבש.
4. מוציאים את גושי הבצק ליריעת ניילון נצמד, עוטפים ומעצבים בזריזות לדיסקית בצק. מקררים.
5. בזמן קירור הבצק: מנגבים את מיכל הפוד בנייר מגבת ומתחילים להכין את קרם השקדים. שמים את השקדים המולבנים במיכל ומעבדים עד לפירורים קטנים. מוסיפים את הסוכר ומעבדים עוד קצת.
6. מוסיפים את קוביות החמאה ומעבדים עד שנוצרת משחה סמיכה ואחידה. מפסיקים ובעזרת מרית עוברים על השוליים של המיכל.
7. מוסיפים את הביצה, הקמח וקליפת הלימון, מעבדים קלות רק עד לאחידות. מעבירים לקערה.
8. מתחילים ל"טבוח" בדובדבנים. יש מגלענים ייעודיים – לי אין – אז בעזרת שפיץ ידית של כפית ארוכה חפרתי קצת בדובדבנים עד שהגעתי לגלעין והוצאתי. כדאי ללבוש סינר.
9. מחממים תנור לטמפ' של 170 מעלות.
10. מרכיבים: על נייר אפייה מרדדים את הבצק לעיגול בעובי של 4 מ"מ, הקוטר יכול להיות גמיש. לא מדדתי אבל בערך לסביבות ה-28 ס"מ. מעבירים את נייר האפייה עם הבצק אל תבנית האפייה. כשהקרוסטטה כבר ממולאת קשה יותר לנייד אותה.
11. מורחים את קרם השקדים במרכז העיגול תוך שמשאירים שוליים חשופים של בצק ברוחב של כ- 4 ס"מ.
12. מסדרים את הדובדבנים המגולענים על קרם השקדים.
13. מקפלים את שולי הבצק על הדובדבנים. הוא עלול להישבר – הכל בסדר.
14. מורחים את הבצק בתערובת החלמון המעורבב בטיפל'ה מים וזורים סביב סביב את שבבי השקדים לקישוט.
15. אופים כ-50-55 דקות, כדאי לסבב את התבנית בתנור במחצית הזמן, עד שהקרוסטטה זהובה ומשגעת.

ואז הגיעה אילאיל…

תודה לכל אנשי המילים, המוזיקה והתמונה על השראה כתאומי דובדבן לרוב.

 

*ירדנה חציר ז"ל, הספרנית האהובה עלי בכל הזמנים

**מתוך השיר "לידה אחרת" פרוע פרוחז'אד