נכון שאלו בדיוק הימים להתבטטות נוספת?
החורף הזה הכניס את הבטטות למטבחנו בתנופה מלאת חן. הן יפות, הן זולות, הן רכות ומשביעות – כל מה שצריך לימים הקרים.
נכנסים מהחוץ הרטוב, חולצים מגפיים, מכינים ארוחה בעשרים דקות ויושבים להנות מקערת מזון נחמה של גיאוגרפיה אחרת.
שוב ושוב אני מוצאת עצמי עורגת לה – קערת איטריות עדינות, רכות, חלקלקות, משובצות גושי בטטה נימוחה וזרויות שומשום פריך ועירית חריפה. הכנתי אותן בהשפעה יפנית ברורה אבל מרכיב טעם עיקרי כאן הוא אינדונזי, כך הן נהיו איטריות יפנדונזיות.
הקצ'אפ מניס הוא סוג של רוטב סויה אינדונזי והוא שונה מהסויה שאנחנו מכירים. הוא מתקתק, בגלל סוכר הדקלים שבו, ויש לו בת טעם אניסית הנובעת מתיבול בכוכב אניס. אפשר לקנות אותו בסניפי טיב טעם, בחנויות המוכרות מוצרים מהמזרח הרחוק ואולי אפילו בחנויות טבע. (ואנקדוטה קטנה לגביו: החל מהמאה ה-16 היתה אינדונזיה קולוניה הולנדית ואוניות סוחר רבות שטו ממנה אל אירופה והאי הבריטי עמוסות בסחורות, תבלינים וכנראה גם מילים. הקטשופ המפורסם של ימינו קיבל את שמו מגלגול שגוי שהתחיל בקצ'אפ האינדונזי).
וזה כל מה שצריך ל- איטריות בטטה יפנדונזיות כ- 6 מנות
- 1 חבילת איטריות שעועית
- כ-1.2 ק"ג בטטה
- 1 בצל גדול- קצוץ בינוני
- כ-8 כפות קצ'אפ מניס
- 2 כפות רוטב סויה רגיל
- 1 כף שמן קנולה
- מלח לפי הטעם
- 1 כוס מים
- שומשום שחור קלוי
- עירית קצוצה
- קולפים את הבטטות וחותכים אותן לקוביות/מקטעים של 3 ס"מ.
- מטגנים את הבצל הקצוץ עם השמן בסוטז רחבה במשך כ-5 דקות, רק עד שהבצל מזהיב ומתרכך.
- מוסיפים את הבטטה וגם את המים, מכסים במכסה ומבשלים על אש בינונית כ-10-15 דקות, עד שהבטטות מתרככות אך לא נמסות-מתפוררות במחבת. כדאי לערבב בעדינות עם כף עץ מדי פעם.
- בזמן הזה שמים את איטריות השעועית בקערה ויוצקים עליהן מים רותחים עד כיסוי. משרים אותן למשך 5 דק', מסננים, שוטפים היטב במי ברז קרים, מסננים ומחזירים לקערה.
- גוזרים אותן עם מספריים בכמה מקומות כדי לקצר אותן קצת (כך יהיה קל יותר לערבב ולא יווצר גוש איטריות עם כמה קוביות בטטה בשוליים).
- כשהבטטות רכות מסירים את המכסה, מגבירים את האש לעוצמה הכי גבוהה ומוסיפים למחבת את הקצ'אפ מניס, הסויה ואיטריות השעועית. מערבבים בעדינות רק עד לאיחוד.
- טועמים, מוסיפים קצת מלח אם צריך ומורידים מהאש.
- מחלקים לקערות הגשה ומפזרים שומשום שחור קלוי ועירית קצוצה מעל כל מנה.
* גם קצת עלי כוסברה וצ'ילי אדום יבש יתקבלו כאן בברכה 🙂
שבוע טעים.
אידיתה, את היחידה מבין חברותי שבשבילה אני מפנה זמן איכות- תמונות משגעות, המתכון נראה מגרה-אש!!!!! מתגעגעת :0 )
אוהבת'ותך אלונת, איזה מזל לי 🙂
אז אתמול זללתי בטטה סגולה, משגעת בטעמה ויופיה וחשבתי שאת בטוח בטוח היית עושה ממנה איזה כישוף. והיום טדדדם. אז אנסה גם סגולה וגם כתומה. זה נראה פשוט משגע. אדווח מהשטח(:
סגולה?? והיא נשארת סגולה גם אחרי הבישול? את זה אני חייבת לנסות גם! זה צריך לצאת מרהיב 🙂
ותודה תמר ❤
נשארת סגולה לגמרי. צבע עמוק ויפה כמו קטיפה. והטעם והמרקם טיפה יותר דחוסים מבטטה רגילה, אבל ממש בקטנה. כמו שמצב השפעות סביבי סביר להניח שאת תממשי את המיזוג לפניי (:
עוד לא נראתה באזורנו בטטה שכזו ועד שהיא תגיע…. אז אני מפקפקת בקביעה שלך 🙂
ותרגישו טוב.
(:
תודה
ראיתי היום בבוקר את המתכון המפתה והוא כבר נוסה לארוחת ערב! אוכל מנחם ומעולה – שמתאים בול לימים החורפיים האלה. תודה רבה!
היי תודה רבה 🙂 תענוג לשמוע
ממש עושה חשק! צילומים מקסימים!
תודה רבה תמי 🙂
נראה נפלא! אם הייתי רוצה להוסיף דג או טופו, מה ואיך את ממליצה?
בטח, האיטריות ישמחו לחברה כזאת. נראה לי שכדאי להשרות קוביות טופו בקצת קצ'אפ מניס ולצרוב אותן במחבת יחד עם הבצל. לגבי דג, כדאי לצרוב אותו בנפרד ולערבב רק בערבוב האחרון או בכלל להניח מלמעלה, כדי שהוא לא יתייבש.
ותודה מרב 🙂
אידית מתוקה
כמה זמן לא נפגשנו,
כתבתי לנועם ,ואז חשבתי להציץ בבלוג.
כמה יופי.
נשיקות, איתי.
האמת שמאוד התרגשתי כי חשבתי שמדובר באטריות שבאמת עשויות מבטטה שאכלתי בקוריאה לפני שבועיים, ואולי את תתני לי את התשובה איך להשיג אותן בארץ, כי בעקבות הקדמת הטיסה שלי משימתי לרכוש קילו בטעם עזיבתי נכשלה. אבל עדיין נראה טעים להפליא, כרגיל (:
יעל יעל איזה כיף לך שאת עדיין משוטטת בעולם וכמה טוב שקפצת לבקר כאן 🙂
אני לא מכירה איטריות בטטה אבל במזרח יש להם איטריות מסוגים שונים ומשונים. פעם מצאתי קמח בטטה (ירוק!) אבל לא הצלחתי לעשות איתו שום דבר, הוא התנהג בצורה מוזרה ביותר…
מה שכן אוכל לומר הוא שהאיטריות האלו במתכון הן מעדן 😉
כבר לא משוטטת, שבתי, בתקווה לתקופה קצרה יחסית. מסתבר שאטריות העמילן בטטה מיובאות לארץ. הם עושים דברים מאוד משונים עם בטטה באזור ההוא של העולם. אכלתי באיזה לילה מאפה מסורתי בצורת דגים קטנים בטעם וופל בלגי שהיה ממולא בבטטה צהובה על תקן תחליף שוקולד. מוזר אבל טעים.