טארטולוגיה בשני פרקים – ב'

את כותבת דברים וכמה ימים אחר כך הם לא רלוונטיים בכלל אל מול ענייני השעה הדוחקים, המאיימים, המחרידים. כאילו מה הקשר בין כל הבלאגן בארץ לבין טארט של סתיו? כמעט כמו לשאול מה הקשר בין שמיטה להר סיני או בין נבחרי ציבור מהימין להר הבית… אבל זה כבר נושא נפיץ אז נעזוב.

ובכל זאת, אם נברח קצת למחוזות חפץ הנה כמה דברים שלמדתי כשהכנתי טארטים :

1. נראה לאנשים שלעשות טארט זה מסובך. שזה לא מתאים להם לאופי – ההתעסקות הזאת. ש"אני תני לי רק לערבב משהו ולהכניס לתנור, אין לי כוח להכין, לרדד, לקרר…" . הכל בראש אנשים. הכל בראש. ונכון, להכין טארט לא מתאים בכל מצב אבל אם יש בכם אהבה גלויה או כמוסה לז'אנר, אתם חייבים את זה לעצמכם. לפחות פעם אחת. ואז גם תראו שהשד הוא לא נורא כל כך ושאתם הולכים ומשתכללים מפעם לפעם, כי אין כמו ניסיון… וגם – שטארט עושים באהבה או לא עושים בכלל – זה לא המקום להיות שלומפרים.
2. אופטימיות היא שם המשחק – זה לא פשוט לי ביום רגיל אז אדרבא בימים כאלו…אבל כשלפניך טארט מוצלח את יודעת שהמשך היום רק ילך וישתפר.
3. נורא מגניב להיות ספונטניים, אין ספק, אבל יש כאלו שזה לא בדיוק בלו"ז שלהם – טארט למשל. טארט צריך לתכנן וברוב המקומות בעולם תיכנון הוא דווקא דבר מוערך למדי. (אני נהנית יותר מההכנה אם אני מכינה יום קודם את הבצק, מקררת היטב, מרדדת ומקפיאה את הקלתית. למחרת זה כבר פיס אוף טארט…)
4.  שנכון מה שאומרים על בצק פריך – להתעסק איתו כמה שפחות. אני מאוד אוהבת להכין את הבצק במעבד המזון, גם כי אין לי מיקסר וגם כי אפשר להיות ממש "קשוחים" עם ההכנה. עבודה קצרה, בפולסים, מאחדים טוב את החמאה והקמח (שלב הפירורים) ואחרי הביצה מעבדים עוד קצת. מפסיקים לפני שנוצר גוש בצק. מאחדים אותו בריפרוף רק בתוך הניילון הנצמד, לא ללוש חלילה.
5. תמיד לאפות את הקלתית לפני! אפייה עיוורת – עם משקולות זה ה-דבר להצלחה שלכם, גם אם המתכון מפתה אתכם להשאיר את הקלתית "חיה". חלק מהוואו פאקטור של טארט משובח זו תחתית אפויה למשעי ולא תחתית בצקית ורכה עם טעם של קמח. אל תתפתו לעסקאות מפוקפקות…
6. שתמיד כדאי לחזור ולקרוא את סעיף 2.
7. שבמהלך רידוד קלתית השבוע הבנתי איזה מזל יש לי שאתם פה בסביבה, קוראים נסתרים שלי. בעת שאני מגלגלת את המערוך על הבצק ואת המחשבות בראש, מנסחת סעיפים ומצמידה בצק לדפנות הירהרתי: מי אתם? איך זה שפתאום אני חושבת לעצמי אבל בעצם כאילו יש לי קהל? ועוד כזה שכבר די מכיר אותי. כמה לא מובן מאליו להחשף פה, לפעמים יותר לפעמים פחות, ולהתקבל בסבלנות, במאור פנים, בהבנה. (ומי שסובל ולא מתלונן, הרי זו בעיה שלו, נכון?… 😉 ) לכתוב תלי תילים של רעיונות ומילים והוראות ואנשים טובים ונחמדים ימצאו בזה עניין. כמה יפה הדבר. בקיצור, תפסה אותי התרגשות והודיה. אז הנה, גם דברים כאלו לומדים כשמכינים טארט.

את המתכון הזה קיבלתי לפני המון המון שנים מיערה פלדר. הוא נדחק למעמקי מחברת המתכונים ממש ליד חברו מטארטולוגיה פרק א' וחוץ מעידכוני סוכר (כמויות מטורפות, פוי. יכול להיות שבת ה-25 שהייתי פעם היתה מתוקה יותר???) נותר מעניין ומיוחד כמו אז.

ראיתם פעם עץ אגוז? גדלים פה בכמה חצרות אגוזי מלך, הם עצים ענקיים ויפיפיים והסתיו הוא עונת האגוזים אז מן הראוי שנכין להם חגיגה של טארט.

completely nut tart – טארט קרם אגוזים      

 תבנית טארט בקוטר 26 ס"מ

לבצק

• 280 גרם (2 כוסות) קמח
• 1/4 כפית אבקת אפייה
• 150 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
• 2 כפות סוכר
• קורט נדיב של מלח
• 1 ביצה

למלית קרם האגוזים

• 100 גרם אגוזי מלך
• 50 גרם אגוזי פקאן
• 2/3 כוס סוכר
• 1 ביצה
• 1 כפית תמצית וניל
• קורט קינמון
• 3/4 כוס שמנת מתוקה

לציפוי

אבקת סוכר

הכנה

1. מערבבים בפולסים קצרים במעבד המזון את הקמח, א.אפייה, סוכר, מלח וחמאה עד שנוצרים פירורים קטנים. מוסיפים את הביצה ומעבדים רק עד שנוצרים גושי בצק.
2. הופכים את הקערה על ניילון נצמד, עוטפים בצורה רופפת ובעזרת הידיים אוספים לגוש ומשטחים לדיסק. מקררים לפחות שעה.
3. מרדדים לעובי הרצוי – אני אוהבת תחתיות דקות יחסית,  – מצמידים לתחתית ולדפנות התבנית ובעדינות חותכים את העודפים בסכין או שמעבירים את המערוך על השוליים המשוננים והבצק נופל.
4. מקררים או מקפיאים.
5. מחממים את התנור לטמפ' של 170 מעלות.
6. מפזרים את האגוזים בתבנית אפיה וקולים כ-8-10 דקות. מצננים.
7. מניחים על קלתית הבצק הקרה נייר אפייה או יריעת נייר כסף ושופכים משקולות אפיה (אורז או קטניות). אופים כ- 20 דק', מוציאים מהתנור, מסירים את המשקולת בעדינות ומחזירים את הקלתית לתנור לעוד 10-15 דק'. הקלתית צריכה להיות 3/4 אפויה – זהובה קלות. מוציאים מהתנור ומצננים עד שהמלית מוכנה.
8. טוחנים בפוד את האגוזים לפירורים קטנים, עוצרים ומוסיפים כף סוכר אחת מתוך הכמות של המלית וטוחנים עוד קצת.
9. מקציפים את הביצה עם הסוכר שנותר כ-5 דק', לקציפה בהירה ואוורירית. מקפלים פנימה בעדינות את האגוזים הטחונים, הקינמון ותמצית הוניל. מוסיפים את השמנת ומערבבים בעדינות.
10. יוצקים את המלית לתוך הקלתית ומחזירים לתנור ל-40 דקות. הטארט יקבל קרום קשה, זהוב ותפוח שלאחר הצינון יצנח או יסדק קצת, לא לדאוג.
11. לאחר שהטארט מתקרר מפדרים באבקת סוכר ומגישים.
12. אם רוצים אפשר לצוות לטעים הזה גלידת וניל, קצפת או רוטב וניל.

 

ושוב מילות סיום מפייסות? על אהבה ושלום ושיח ו…כאילו שהאנשים הרעים בעולם יושבים לקרוא בלוג אוכל בשעות הפנאי שלהם, כן בטח.  אבל מה? מה לעשות??

בעוד כמה ימים, כשהכל ירגע כדרכו של עולם, אני אצטער שככה אני שולחת אתכם בדיכדוך אבל מצד שני גם נתתי לכם משהו מתוק לדרך. נחמו איתו את הגוף והנפש ותזכרו את סעיף 2: אופטימיות היא שם המשחק.