בוטר קוק לפרודנס היקרה

אם אני מנסה להיזכר מתי שמעתי לראשונה על הביטלס אני מגיעה למשפחת פלג.

הפלגים גרו בקומה מתחתינו והיו חברים קרובים של ההורים שלי.

בשבילנו- אח שלי ואני- הם היו משפחה.

במקום הקטן והנידח שבו גרנו, נפתח לי בזכותם חלון לעולם רחוק ומסקרן שכמהתי אליו. התבוננתי, שמעתי, רשמתי דברים בפינת זיכרון.

בימים ההם, ההורים שלי היו צעירים ויפים וגדלו עם מדינת ישראל ועל שירי להקות צבאיות. בתור בני נעורים נהגו לרקוד הורה או ריקודים סלוניים והיו עסוקים בלבחור בין קליף ריצ'רד לאלביס פרסלי (בזמן שההיפים פרצו לעולם!! אוי אמא ואבא…), כמעט כמו כל בני הנוער שהיו בסביבה. רגילים.

בין החברים שלהם, כשכבר נהיו הורים, רחל ובני נראו לי מבוגרים אבל הכי לא רגילים שאפשר.

בבית שלהם היה חופש, היה מיסתורין, היתה אומנות.

{בכל זאת כששקלתי מדי פעם את העניין ביני לביני, לא רציתי שהם יהיו ההורים שלי כי אצלם בבית, בלילה, הלכו לישון וסגרו אחריהם את הדלתות. הצטמררתי בכל פעם שחשבתי על כך שעד שדורון יקום, ירוץ, יפתח את דלת חדר הילדים, ואז את דלת חדר ההורים ויגיע למיטה שלהם כבר תתפוס אותו המפלצת/ המכשפה/ הקניבלים/ או כל זוועה אחרת שפחדנו ממנה אז}

היו איתי ודורון. איתי היה גדול ממני בכמה שנים (אז נראה לי שבהמון אבל אולי רק בשנתיים..?) אבל דורון ואני למדנו באותה כיתה והיינו חברים ממש קרובים.

היו להם את התנ"ך שלי בתמונות ואת סידרת ספריית מדע לילד שכל כך אהבתי

על דלת החדר שלהם היה תלוי פוסטר של "דם, יזע ודמעות" (או אולי " אדמה, רוח ואש" ?) בזמן שאני הכרתי רק את נעמי שמר ואת הגבעטרון. היה להם אורגן.

מתישהו איתי קיבל ספר תווים מהמם ביופיו – The Beatles complete. ברובו אכן היו תווים אבל היו גם כמה צילומים וציורים מרתקים בצבעוניות ובסגנון שלהם, והיה שם צילום אחד… עעאאאאאא, לא האמנתי שדבר כזה יכול להיות. אישה ערומה, באיפור גוף, וסביבה כרוכה מסילה/מגלשה היורדת אל מנהרה שם שם למטה, ובובות של אנשים יורדים במגלשה, אולי אפילו היו אלה דמויות של הביטלס… כאמור עוד לא ממש הכרתי אותם… אבל הצילום הזה היה מפוצץ מוח וכשאף אחד לא ראה גיליתי עניין מוזיקלי רב בספר התווים הזה.

 גם אם אולי שמעתי איפושהו קודם את let it be, היה זה האורגן של איתי שהטמיע לי בזיכרון צלילים ושמות שאח"כ, כשגדלתי, יכולתי לתרגם כשירים של הביטלס.

מה עוד ראיתי אצלם בעיניים הקטנות שלי אז? ראיתי את המופנמות של בני והפילפליות הצחקנית של רחל, ראיתי את בני משרטט בריכוז ודייקנות חרסים ארכיאולוגיים או מצייר את ציוריו הסוריאליסטיים מרובי הפרטים. הס, כמעט אסור היה לדבר כשהוא עבד.

ראיתי את רחל בלי עין ועם שמחת חיים בלתי נדלית, מבשלת לו באהבה ורחמים אוכל הולנדי תפל כמו ירקות מאודים ועוף מכובס, ולה עצמה – אם לא היתה בדיאטה – סירים נפרדים עם מאכלים טוניסאיים מתובלים. לאיזה סירים נטו איתי ודורון אני לא זוכרת.

כשאומה (סבתא) היתה מגיעה לבקר, או כשבני היה נוסע אליה להולנד, זכינו לאכול דרופים שחורים שצבעו לנו שיניים או למרוח לחם בחמאה ולפזר סוכריות קטנות נמסות בכתום, ורוד, צהוב. לחם עם חמאה! וסוכריות!!! זה היה וואווו! (מי זוכר את  ימי הגולבנד??…)

וכשהגיע יום ממש חגיגי ורחל רצתה לפנק את בני, היא הכינה בוטר קוק. לא סתם בוטר קוק אלא בוטר קוק עם עיגולי אבן חן צהבהבה ושקופה שהוציאה מתוך שקיות מיוחדות שהיו במקרר והטביעה בתוך הבצק הרך לפני שאפתה. זה היה זנגביל משומר בסירופ.

אני לא זוכרת אם טעמתי פעם מהעוגה הזאת אבל מאז פיתחתי חיבה גדולה לג'ינג'ר מסוכר כמו גם לעוגיות חמאה.

הבוטר קוק היא עוגה של בית בזה אין ספק. היא נמוכה, הטבע שלה צנוע – אולי כמו ההוויה ההולנדית, אבל הטעם גבוה ובלונדיני, ממש כמו הלוק שלהם :-).

הכנתי שתי וריאציות לבוטר קוק. האחת מזכירה מאוד שורטברד והשניה, פשוט עם תוספת ביצה, יותר עוגתית ואני חושבת שהיא דומה למה שרחל הכינה.

זה הפטנט שלי לגבי המתכון:

בר נואזט כבר פגשתם?

זיקוק החמאה! – כל כך מעשיר את הטעם, נפלא. ואני מבשלת אותה עוד קצת שתזהיב ותקבל טעם אגוזי.

פנים רך ודביק וחוץ פריך או רק פריך ופירורי – שתי הגירסאות טעימות מאוד וריחניות – נו, חמאה אתם יודעים – ומוצלחות בפני עצמן ובכל זאת אל! אל!! אל!!! תוותרו על שיבוץ אבני החן הטעימות האלו – הג'ינג'ריות,  הן לוקחות את העוגה לרמה אחרת.

בניסיונות אפיתי אותן בשתי צורות. האחת – תבנית הולנדית אורגינל שנשלחה אלי פעם ובתוכה עוגת בוטר קוק מתנה מחבר הולנדי, ופעם נוספת אפיתי אותן כעוגות אישיות בתבניות טארט קטנות. שני המתכונים מתאימים לתבנית בקוטר 24 ס"מ או ל- 4 תבניות טארט אישיות בקוטר 10 ס"מ כל אחת.

בוטר קוק (עוגת חמאה) גירסה 1 – פריכה כמו שורטברד – המתכון מכאן

• 250 גרם קמח
• 220 גרם חמאה מזוקקת (מיד מסבירה)
• 150 גרם סוכר
• קורט מלח
• ג'ינג'ר משומר בסירופ – אפשר לקנות במעדניות ובחנויות קונדיטוריה מתמחות, אולי אפילו בחנויות טבע. אם לא מוצאים אפשר להשתמש בכמה קוביות ג'ינג'ר מסוכר ולקצוץ אותן גס.

1.  מחממים תנור לטמפ' של 160 מעלות.
2. לחמאה המזוקקת: שמים את החמאה בקלחת קטנה וממיסים על אש בינונית. כשכל החמאה נמסה מנמיכים לאש הכי קטנה שיש, מקפים את הקצף שנוצר למעלה, ומבשלים בעדינות ובסבלנות את החמאה עד שהיא משנה צבע מצהוב שקוף לזהב-כתמתם. אם בתחתית הקלחת אתם רואים פיסות שחומות, סננו את החמאה לפני השימוש או מזגו אותה בזהירות כך שהן ישארו בסיר.
3. ערבבו בקערה את הקמח, המלח והסוכר.
4. צקו את החמאה המזוקקת וערבבו עם מזלג לבצק רך, שומני ומתמסר.
5. העבירו את הבצק לתבנית ובעזרת האצבעות דיחסו אותו לשכבה אחידה בתחתית.
6. הטביעו את הג'ינג'רים בתוך הבצק בכל דוגמה שתרצו.
7. הכניסו לתנור ל- 15 דק', סובבו ואפו עוד 15 דק'. העוגה צריכה לשמור על צבע בהיר יחסית.
8. חותכים למשולשים או ריבועים.

בוטר קוק גירסה 2 – רך בפנים, פריך בחוץ

•  250 גרם קמח
• 220 גרם חמאה מזוקקת (ראו בפירוט למעלה)
• 150 גרם סוכר
• קורט מלח
• 1 ביצה טרופה (3/4 לבצק+1/4 למריחה)

1. מכינים בדיוק באותה צורה אבל אחרי החמאה מוסיפים גם כ-3/4 ביצה טרופה, מערבבים היטב.
2. דוחסים לתבנית/ות.
3. מורחים את שארית הביצה על העוגה. אפשר גם לחרוץ בעדינות דוגמה עם סכין.
4. משבצים את הג'ינג'ר המשומר, חתוך או שלם.
5. אופים באותה טמפ' ואותו פרק זמן.

בתבנית ההולנדית שלי

הגירסה הפריכה

הגרסה הרכה

 

כשפנתה אלי מיכל והציעה פרוייקט ביטלס משותף, נדלקתי לגמרי. אני מ ת ה על הביטלס! מי לא???  ביליתי ערב שלם מרוכזת ושקועה בניסיון להחליט איזה שיר שלהם אבחר. לא פשוט. אפילו התייעצתי עם החבר ה"טלפוני" שלי, דוד שפיר – כי אני אוהבת לשמוע את דעתו – למרות שההחלטה כנראה כבר נפלה איפושהו בראש…

Dear Prudence – בגלל המלודיה המשתנה, המפתיעה והנגיעות הפסיכדליות שאני כל כך אוהבת, המילים השובבות והבס שכובש אותי כל פעם מחדש (גיא גילה לי שמקרטני היה גם בסיסט מעולה).

ובגלל שנראה לי שיכולנו להיות חברים טובים דורון, פרודנס ואני. לצעוק לה שתרד למטה לשחק איתנו בשכונה או פשוט לשבת במטבח של רחל פלג, לאכול בוטר קוק ולשמוע את איתי מנגן ביטלס בסלון.

 

בפרוייקט משתתפות גם הנהדרות האלו, מעניין לקרוא את חוויית הביטלס שלהן:

איריס פוגל בן חמו מ-  colourful way

תמר ליבס מ- Tamari & Me

מיכל בן משה מ- 'רגעים קטנים'

אסנת ברק מ- 'אורות ורזים'.

טל נחמן טיראן מ- 'הקראפטריה'

ולובה שרגא מ-  fashion-tails

וכמובן מיכל בן ארי מנור מ- רואה עולם