מטעמים לאביב

עֵץ אַגָּס/ רחל

 

יַד אָבִיב בַּקֶּשֶׁר הַזֶּה… אָדָם מֵקִיץ מִשֵּׁנָה

וְרוֹאֶה: מוּל חַלּוֹנוֹ

עֵץ אַגָּס מְלַבְלֵב.

וּבִן-רֶגַע: הָהָר זֶה רָבַץ עַל הַלֵּב

הִתְפּוֹרֵר וְאֵינוֹ.

 

הֵן תָּבִין: לֹא יוּכַל הָאָדָם בְּאֶבְלוֹ הִתְעַקֵּשׁ

עַל פִּרְחוֹ הָאֶחָד שֶׁכָּמַשׁ

בִּנְשִׁיבַת הַסְּתָו הָאַכְזָר –

אִם אָבִיב מְפַיְּסוֹ וּמַגִּישׁ לוֹ, חַיֵּךְ וְהַגֵּשׁ

זֵר פְּרָחִים עֲנָקִי לְמוֹ חַלּוֹנוֹ מַמָּשׁ!

 

ירושלים, תרפ"ה.

 פוקחת עין ועוד עין, מותחת מעלה מעלה את הגוף, ידיים בשמיים. לצאת?

ניצנים נראו נראו ואת היכן? עורי עורי אשה.

כותבת, מוחקת, הופכת. שמש באה, רוח באה, גשם חוזר. עגורים בקול, שקנאים רק ברחש כנפיים, עוד אביב כאן בבלוג.

 מה היה בזמן שישנתי?

החודש האחרון ניגן במנעד רב אוקטבות שהוביל מחורף לאביב, מהרים מושלגים למטעים פורחים, מתרדמה לתזוזה וערות.

זוהי עונת הקונצרטים הרצינית ביותר של הטבע. מספיק רק לשבת רגע בשקט, השכם בבוקר, ולשמוע את שלל ציוצי הציפורים המתרגשות מהיום החדש, או בצהריים על ספסל הגינה להקשיב לזמזומי הדבורים ומיני הזבובים הנחפזים מכאן לשם ולשם ולשם.

בתחילת מרץ יצאנו חבורת הבנות לטיול הפריחה שלנו.

הפעם הגענו לכרמל – מרכז הארץ, טריוויאלי, פשוט, לא בשום קצה. ברגע מסויים תפסתי את עצמי מופתעת והבנתי שאולי המעטנו, בצורה לא הוגנת, בערכם של ההרים והנחלים שלו. כמה יפים וקסומים היו הימים בהם הלכנו בו.

הוא היה ירוק מתמיד ונדיב ושופע. בשמש ובגשם, מול הים, בנקיקים ובמערות, בשבילים ובאחו הצבעוניים והפורחים, ביער המכושף וביום השני גם אשכרה היתאתגרנו בהליכה טכנית לא פשוטה בגלל ערוץ תלול וחלקלק מגשם. היה מה כ ל.

בשום אופן לא היינו בוחרות ימים אחרים או מקום אחר. הפעם זה היה לנו הכי טוב 🙂

בדרך חזרה הביתה, אחר צהריים של שבת צלולה וזוהרת, שמעתי את השיר הזה ברדיו. שנים שנים שלא שמעתי אותו. מצחיקות הן דרכי הגורל.

(תמונות הטיול באדיבות הניידים שלנו: דנה, דניאלה, גליתח, ענת, גליתש, דניאלה ואני)

ויוצא פה ושם שאני מכינה לנו אוכל. לפעמים אני חושבת: נו צלמי, תעדי, שתפי עם החבר'ה, אבל איכשהו יורד לי החשק ואני מוותרת, ויש פעמים שזה בדיוק מתאים. אז הפעם יש לנו שני מטעמים אביביים שאילתרתי לנו במחבתות, בלי הרבה בלאגן, בלי יותר מדי עניינים, מוגשים פשוטים – מהמחבת לצלחת. מיותר לציין ששניהם מעדנים אמיתיים, בריאים ושמחים וכל אחד מהם בתורו חוסל עד תום, הסלמון בכלל הוכתר (אולי מההתרגשות שנראה דג בבית..) ומתעתד להיות מנת החג בפסח הזה. (בינתיים התוכנית קיבלה טוויסט אחר… מתוכננן לנו סדר טבעוני… אז נראה לי שאצרף כדורי טופו ירוקים לירקות ברוטב האביבי-לימוני המשגע של הסלמון אבל למי שאין מגבלת טבעונות לכו, ודחוף!, על אופציית הסלמון).

עוד דבר קצת מגוחך – אני מודה :-/ , קצת סותר את האמת הקולינרית שלי אבל יאלללההה, לא תמיד הלא אמת היא שקר. נכון?

המון ירקות טריים ונפלאים מגיעים עכשיו לחנויות ולשווקים והם ההשראה הבלתי ניתנת לעירעור פה, אלא שרצה הגורל והזמן הדחוק ונעזרתי בירקות קפואים… טובים לא פחות, אבל עדיין לא טריים מהשדה. יש לי טיעונים בעד ויש לי טיעונים נגד אבל זו היתה המציאות ולא אייפייף אותה לטובת הבלוג. מי שזמין לו שוק האיכרים ליד הבית או שיש לו קצת זמן פנוי לקילוף ארטישוקים ושליית אפונים מוזמן להתענג על השפע העונתי.

ואם בשלב הזה לא נטשתם אותי בטריקת דלת (אוי לכם) – קבלו את המטעמים האביביים שלי:

 סלט במיה אביבי – כ – 2 מנות

  • 2 שיני שום – חצויות
  • חופן גדול של עגבניות שרי צהובות – חצויות
  • חופן גדול של עגבניות שרי אדומות – חצויות או 2 עגבניות אדומות גדולות – פרוסות לפלחים גדולים
  • 2 עלי מנגולד חתוכים לרצועות
  • 2 חופנים גדולים של במיה קפואה (או טרייה שכבר אפשר למצוא ביכורים שלה)
  • שמן זית – בנדיבות
  • מלח
  • פלפל שחור גרוס
  • 1 בצל ירוק פרוס לטבעות
  • קצת עלי בזיליקום או עלי זעתר טריים
  • פרוסות פלפל אדום או ירוק חריפים – אף פעם לא מזיק
  • קרעי בגט קלוי
  • גוש פטה מפורר
  • סירופ בלסמי מצומצם, אפשרי
  1. במחבת כבדה מחממים שמן זית, מוסיפים את שיני השום ומטגנים אותן עד הזהבה קלה.
  2. מוסיפים את העגבניות, הבמיה והמנגולד, מכסים במכסה ומבשלים על אש חזקה כ-5 דקות.
  3. פותחים את המכסה, מערבבים בעדינות מדי פעם ונותנים למיצים להצטמצם ולירקות לקבל "חריכות" מחבת ולהתקרמל. אני מעדיפה להקפיץ מדי פעם את המחבת במקום לערבב. עניין של עוד 5 דקות בערך, תלוי בעוצמת האש.
  4. ממליחים ומפלפלים לפי הטעם.
  5. מעבירים לקערת הגשה, מפזרים את הבצל הירוק, הפלפל החריף, עלי הבזיליקום/עלי הזעתר, פירורי גבינה וקרוטוני בגט.
  6. מזרזפים עוד קצת שמן זית ואם מעוניינים – כמה טיפות של בלסמי מצומצם.
  7. אפשר להגיש חם, פושר או קר.

 

 

 

סלמון וירקות אביב בטרגון ולימון – 4 מנות

  • 4 נתחי פילה סלמון כ-200 גרם כל נתח
  • 1 בצל גדול קצוץ
  • 1 שן שום קצוצה
  • 1 שקית לבבות ארטישוק קפואים, מופשרים קצת וחתוכים לפרוסות עבות
  • 1/2 שקית של שעועית ירוקה עדינה קפואה
  • 1/2 שקית אפונת גינה עדינה קפואה
  • 5-6 גבעולי טרגון טרי
  • מיץ סחוט מלימון וחצי
  • 1/2 כוס מים
  • שמן זית
  • מלח
  • פלפל שחור גרוס טרי
  1. מחממים שמן זית בסיר סוטז רחב ומטגנים את הבצל עד לשקיפות. מוסיפים את השום הקצוץ ואת פרוסות הארטישוק, מכסים את הסוטז ומבשלים כ- 5 דקות עד שהארטישוקים חצי רכים.
  2. מוסיפים את השעועית והאפונה ומבשלים בסיר סגור כשתי דקות רק עד שיפשירו קצת.
  3. מוסיפים לסיר את ענפי הטרגון, מיץ הלימון, מלח ופלפל. טועמים ומתקנים תיבול אם צריך.
  4. מסדרים את נתחי הסלמון על הירקות, מפזרים עליהם קצת מלח ופלפל ויוצקים לסיר את המים. מכסים ומבשלים על אש בינונית-נמוכה כ- 10 דקות. אם נתחי הסלמון שלכם גדולים יותר או שאתם מעדיפים אותו עשוי היטב אפשר להוסיף עוד 5-8 דקות בישול.
  5. מגישים את נתחי הסלמון והירקות בקערה עמוקה ויוצקים מהמיצים על הסלמון עצמו.

פרחים, פרפרים, דבורים, צוף, מעוף, ניגון ומתיקות,

חג שמח ואביב בלב לכל הברואים ❤

 

18 מחשבות על “מטעמים לאביב

  1. איזה תמונות יפות ומשמחות את הלב!
    המתכונים נשמעים מעולה.

    חג שמח וכיף כל פעם לקרוא אותך

  2. כל פעם שאני רואה את טיולי הבנות שלכן אני מוריקה כמו קנאה אביבית. אם פעם תשקלו לצרף חברות אחרות…
    בינתיים תגלי לנו אילו מסלולים עשיתן?

    1. 🙂 בהחלט מוסיפה לרשימה.
      הפעם הלכנו במסלול משולב של רכס אצבע (מעין הוד) להר שוקף-חירבת רקית-חניון האגם, ולמחרת נחל כלח-גלים.

  3. איזו הקדמה לתפארת האביב. רכות החורף האפלולית נמזגת לסמבה של צבעים. מקסים מקסים ואתן כמו שכבר כתבתי חבורה מקסימה עוד יותר. חג שמח (:

  4. הוי כרמל שלי…
    קרוב לבית וקרוב ללב. איפה הייתן? ישח-כרמיה? נחל רקפת?
    נראה נהדר. החורף לא הספקתי לטייל כי הייתי עסוקה בסערות אחרות.
    עוקבת אחריך מרחוק, כרגיל…
    חג שמח ואביב פורח!

      1. הייתי אתמול בנווה איתן וחשבתי על התקופה היפה ההיא שנחרטה לי כל כך עמוק בלב, מיליון זיכרונות יש לי משם. מחבקת אותך גם מרחוק, אל תוך הסערות, ונראה לי שהגיע הזמן שלנו לפגישת טיול או לפחות כוס קפה/יין 🙂 אולי בפעם הבאה שאני מגיעה לשרון…
        המסלול של כלח-גלים היה קצת אתגרי אבל לא היו חבלים. אולי המעקה שם נראה כמו חבל?

כתוב תגובה לidity8 לבטל