עלי שלכת, דלעות ורוח סתיו. איך אפשר להתעלם מהשילוב הקסום הזה?
נדמה לי שכתבתי כבר אינספור פוסטים על הסתיו ועל האצבעות העצובות שהוא שולח לי ללב אז הפעם תהיה רק עוגה. עוגה מלאת רגש 🙂
השיישית היפה הזו היא אמנם בחושה אבל כזו שדורשת קצת השקעה ותאמינו לי שהיא שווה כל דקה מזמנכם. לחה, רכה, מלאת טעם ואופי.
מסה של בלילת שמנת שנהבית המתמזגת עם מסה כתמתמה זהובה של דלעת ופמפקין-ספייס – אותו מיקס מהולל שברגעים אלו ממש "מסניפים" בכל בית קפה, חנויות של נרות, חנויות של קוסמטיקה או פשוט בכל בית ברחבי העולם, כמעט – נאפית לעוגת כתר שזופה, מזוגגת באייסינג צחור ומנוקדת בקרוקנט של גרעיני דלעת ירוקים הטובלים בקרמל ענברי. יפיפיה כבר אמרתי? טעימה אמרתי? מיוחדת? אמרתי? אני גאה בה מאוד. אמרתי?….
עוגת שיש של סתיו – דלעת, פמפקין ספייס ושמנת חמוצה
לתבנית קוגלהוף סיליקון גדולה או רינג בקוטר 26 ס"מ
לעוגה הלבנה* –
- 11/4 כוסות קמח לבן מנופה
- 3/4 כפית אבקת אפייה
- 1/4 כפית סודה לשתייה
- 3/4 כוס סוכר לבן
- 125 גרם חמאה רכה בטמפ' החדר
- 2 ביצים גדולות בטמפ' חדר
- 1 גביע שמנת חמוצה מנוער (יחסוך לכם גושישים בבלילה)
לעוגה הג'ינג'ית –
- 400 גרם נטו קוביות דלעת
- 1-11/2 כפיות פמפקין ספייס קנוי או ביתי
- 11/4 כוסות קמח לבן מנופה
- 3/4 כפית אבקת אפייה
- 1/4 כפית סודה לשתייה
- 3/4 כוס סוכר לבן
- 125 גרם חמאה רכה בטמפ' החדר
- 2 ביצים גדולות בטמפ' חדר
לאייסינג שמנת חמוצה –
- 100 גרם אבקת סוכר
- 1 כף+1 כפית שמנת חמוצה
לקרוקנט גרעיני דלעת –
- 1/3 כוס סוכר לבן
- 2 כפות מים
- 20 גרם גרעיני דלעת לא קלויים
- קורט מלח גס
הכנה
- שמים את קוביות הדלעת בסיר קטן עם קצת מים (חצי מגובה הדלעות), מכסים ומבשלים כרבע שעה עד לריכוך מלא. אם המים מתאדים לפני שהדלעות התרככו הוסיפו עוד קצת מים, ואם נותרים עוד מים בסיר והדלעת כבר רכה יש לסנן.
- מועכים את הדלעת ומוסיפים לבשל על אש קטנה כעשר דקות נוספות, כדאי לערבב מדי פעם. זה מאפשר לדלעת להתרכז ולהתייבש. מצננים.
- טוחנים עם בלנדר סטיק או בפוד למחית אחידה וחלקה.
- מתבלים את רסק הדלעת באבקת הקסמים או בשמה הידוע פמפקין ספייס, לפי הטעם.
- (מעתה הכנת העוגות היא זהה ורק החומר הרטוב בהן שונה: בלבנה שמנת חמוצה, ובג'ינג'ית רסק דלעת מתובל. אפשר להתחיל אותן יחד ולפצל בשלב הוספת היבשים והרטובים אבל עדיף להכין שתי מסות שונות בשתי קערות נפרדות.)
- מערבבים יחד את היבשים בקערית קטנה.
- בקערה אחרת טורפים היטב את החמאה הרכה והסוכר.
- מוסיפים את הביצים לתערובת החמאה, אחת אחרי השניה, תוך כדי עירבוב.
- מוסיפים קצת מהיבשים ומערבבים בעדינות ואז קצת מהשמנת החמוצה – בעוגה הלבנה, או מרסק הדלעת – בעוגה הג'ינג'ית. ושוב יבשים ושוב רטובים לסירוגין, 3 נגלות בערך. חייבים להקפיד על עירבוב קל ועדין כך שמצד אחד התערובת תהיה אחידה וקרמית ומצד שני לא נעבד אותה יותר מדי ואז העוגה תהיה כבדה ודחוסה.
- יוצקים לתבנית משומנת משתי התערובות: קצת מהלבנה וקצת מהג'ינג'ית לסירוגין כדי ליצור גושי צבע וטעם, אפשר גם להעביר סכין הלוך ושוב כדי ליצור דוגמאות נוספות.
- אופים בתנור המחומם מראש לטמפ' של 170 מעלות במשך כ- 55 דקות. מצננים.
- לאייסינג – טורפים בנמרצות את השמנת החמוצה ואבקת הסוכר עד שנוצר זיגוג חלק ואחיד, יוצקים על העוגה הקרה. אם אפיתם בתבנית חור אל תשכחו להפוך אותה קודם…
- לקרוקנט – בקלחת קטנה ממיסים את הסוכר והמים, מערבבים קצת ומבשלים עד שנוצר קרמל ענברי עמוק. מכבים את האש, זורקים פנימה את גרעיני הדלעת והמלח, מטלטלים קצת את הקלחת בכדי לערבב ויוצקים הכל על תבנית עם נייר אפייה. מצננים לחלוטין. קוצצים בעזרת סכין חד ומפזרים על האייסינג.
בחשכת הלילה נשמעות קריאות העגורים העוברים מעלינו בדרך לארצות החום ומעוררות בי התרגשויות. "העגורים עוברים, העגורים עוברים" אני מצווחת בהתלהבות בפעם המאה, רצה החוצה (כמובן שאף אחד כבר לא מצטרף אלי), מתבוננת בעיניים חודרות ביריעת השמיים השחורה, מנסה את הירח – אולי צללית קסומה תחלוף עליו. לשווא.
אני חושבת עליהם, עפים כבר כל כך הרבה שעות וכבר חושך וצריך למצוא מקום לעצור, לאכול משהו, להתמלא בכוחות, עוד דרך ארוכה לפניהם. "היי, עגורים. יש כאן מקום על הדשא, החתולים לא יעשו לכם כלום. יש עוגת דלעת נהדרת… נו? אתם נוחתים? קחו אותי איתכם עגורים…" אבל הם הלאה הלאה. בטח יעצרו באגמון לאכול תירס או קרפדה.
לא נורא, לנו תשאר יותר עוגה.
*מבוססת על מתכון של דליה רנו
וואוווווו. כמה יופי! עוגה פשוט מהממת בעיצוב ובצבעים שלה. מתכננת להכין אותה בקרוב, הפוסט שלך בא לי בזמן..
נהדר, תודה רבה רות ❤
כמו שכתב ס. יזהר: כתום כתום, כתום מאד ולגמרי. נראה מושלם. והעגורים וג'וני מיטשל והסתיו זה כבר מושלם בריבוע. תענוג
תודה רבה בריבוע תמר 🙂 תודה שאת קוראת,
ומגיבה
ומבינה.
התודה כולה לך. תענוג לקרוא להקשיב להרהר ולשוב לקרוא ולהרהר. מן כישוף כזה שאת עושה כל פעם מחדש
יש!
איזה כיף!
כמה חיכיתי!-(אני אתוודה ואגיד שחיכיתי גם שהסתיו כבר ייבוא ויחליף את הקיץ…)
ודרך אגב, אם העגורים לא מוכנים לבוא לקפה ועוגה אני מוכן להציע את עצמי כאלטרנטיבה…!
🙂 🙂 תודה איש ותמיד תודה על המוזיקה שאתה שולח.
ואוו, היא נראת מדהים! אפשר לקבל איזה חתיכה במשלוח? 🙂
אמממ… לא. פשוט נגמר… 😉 ותודה רבה חן
אחת היפות אידיתה!! בהחלט יש במה להתגאות! והלוואי והיית לידי , הייתי קופצת לקפה ועוגה וגו'ני
מושלם!
❤ ❤ ❤ הלוואי הלוואי