אוכל אוכל אוכל

חשבתי שכל יום יומיים אעלה פוסט קצר מעלילותי… ובכן זה לא ממש הצליח לי. חזרתי ופוסט האוכל עוד לא עלה… ופוסט הקפה עוד לא עלה…

ולשם מה התכנסנו אם לא כדי לאכול כאן, בתאילנד? – ארץ המטבח הקסום ביותר עלי אדמות בשבילי.

השפע, הגיוון, הטריות משאירים אבק להרבה מטבחים אחרים. בל נשכח את הזמינות – שמי כמוני (אמא עצלה לפרקים) מעריכה כל כך. בכל רגע נתון תוכלו למצוא אוכל משובח בכל מקום שאליו תפנו. לשבת, לקחת, ברחוב, במסעדות.

כן, אני אוהבת לבשל, אבל בינינו, הבנתי את הטריק מזמן ולא תמיד מתאים לי לעמוד שעות המטבח. בעיקר בשגרה היומיומית הדי מתישה יש לומר, כך שאני נהנית הרבה יותר כשמגישים לי אוכל שמישהו אחר הכין. אם אפשר לאכול טעים וזול בלי לטרוח אז אני לגמרי על זה.

התאילנדים תמיד אוכלים, אני מעריצה אותם על היכולת הזאת. כל שעה ביממה מתאימה לאוכל. לפעמים נשנוש, לפעמים ארוחה, לפעמים לבד, לפעמים בצוותא, לפעמים מלוח, לפעמים מתוק, בדוכן הרחוב, במסעדה, בעבודה, בבית, בתחנת האוטובוס, על הטוסטוס, בארגז הפיק-אפ התקוע בפקקים ומוקף עשן אגזוזים. מה שכן תמיד בישיבה. לא ראיתי מעולם תאילנדי שאוכל תוך כדי הליכה.

בטרילוגיית תאילנד הנוכחית צילומי המצלמה מעורבבים בצילומי הנייד. האוכל פה נוכח ומוכן סביב סביב והוא מסחרר כך שלא תמיד יצאתי עם מצלמה למשימות מוגדרות אבל כן תמיד התחשק לי לטעום משהו בדרך ואז איזה מזל שיש לפחות טלפון שמצלם. ובנוסף תסלחו לי על האיכות הלא לגמרי משובחת של הצילום יען כי שווקי אוכל רבים בתאילנד מערימים קשיים אובייקטיביים על הצלם המקצועי (חושך, נורות צהובות מדי, נאונים, אוכל ארוז בשקיות) אז על אחת כמה וכמה על חובבנית כמוני.

מאיפה בכלל להתחיל? מהבוקר?

כי גם אם את אישה אפשר להתחיל עם ביצה רכה בכוס, מבושלת אך בקושי, בזוקה פלפל לבן וקצת רוטב סויה  (משום מה זו נחשבת ארוחת בוקר לגברים) או לבקש מאותה גברת קפה תאילנדי חם/תה/אובלטין (שוקו מאלט) ולצידם פרוסת לחם קלוי, מרוח מרגרינה ומזולף חלב מרוכז.

ביצה רכה לארוחת בוקר

דוכן קפה תאילנדי

קפה תאילנדי

צנים לארוחת בוקר

או להתחיל במרק רציני. המון המון המון סוגים של מרקי בוקר. עם אטריות רחבות או דקות, מאורז או מחיטה, בציר ברווז או חזיר או בשר או עוף, צלול או מלא חתיכות בשר או רסק צ'ילי, עם וון טון חלקלקים, כדורי עוף/חזיר מפולפלים וגם כמה קוביות טופו ממולאות בשר ( כי טופו בתאילנד הוא פשוט עוד סוג של חלבון) ועוד כהנה וכהנה.

מרק לארוחת בוקר

מרק לארוחת בוקר

בכל בוקר נתון נאבקתי בדחף ללכת למאפיה היפנית שלנו, ולו בשביל לקנח בדניש פטיסייר-אננס או pain aux raisins או כל דבר נפלא אחר שהם אופים שם, אבל יצא שביקרתי שם רק פעמיים והגעתי שוב ביום האחרון רק כדי לקחת את ההזמנה הקבועה של קארה פאן וכל מיני דנישים לבנות – כי אוי ואבוי אם מישהו יהיה בצ'יאנג מאי ולא יביא דברים טעימים מה-Ban Bakery.

20160730_114613

20160810_112006

זה מה שהתרחש כל בוקר בשוק שליד הבית, ואפשר לומר שזה מבחר מצומצם מכל מה שהיה…

6

קולאז

קולאז2

סטיקי רייס בצבעים
סטיקי רייס בצבעים
כדורי שומשום ממולאים במחית עמילנית כלשהי עם חלב קוקוס
כדורי שומשום ממולאים במחית עמילנית כלשהי עם חלב קוקוס
קאנום ג'ין - קונכיות מתוקות-מלוחות של קרם קוקוס אפוי עם בצל ירוק או תירס.
קאנום קרוק – קונכיות מתוקות-מלוחות של קרם קוקוס אפוי עם בצל ירוק או תירס.

קאנום ג'ין

צ'ילי על האש

מחית צ'ילי על האש
מחית צ'ילי על האש

קולאז3

19a

22a

 

21

לביבות קארי דגים
לביבות קארי דגים

קולאז

25

נצרי במבוק טריים
נצרי במבוק טריים

20160802_102819

כל פעם מחדש מתסכל אותי לגלות כמה הירקות בארץ הם לא משהו… סתם מכרו לנו לוקשים.

20160802_102830

13

18

27

34

36

42

רמבוטן
רמבוטן
מנגוסטין
מנגוסטין

ואיך אפשר בלי הדוריאן?

דוריאן

מלך הפירות התאילנדי. קוצני מבחוץ, רך מבפנים, מיסתורי, סקסי ולטעמי מעדן, אבל אני יודעת שהוא שנוי במחלוקת. להרבה אנשים יש בעיה איתו.. או עם הריח שלו…

no durian

וכמובן שהייתי חייבת לצלם את הדבר המושקע והעדין הזה. עלה דקיק וחלקלק מקמח אורז ממולא בתערובת בוטנים מתקתקה.

anigif

עכשיו הגענו בטח לשעה 10 AM והקאוסוי כבר מוכן

khao soi

עוד חולשה שלי, המרק הזה האופייני לצ'יאנג מאי. הקאו סוי הגיע במקור מבורמה והוא מרק מרוכז ומתובל, מרגישים כורכום וציפורן, המוגש עם איטריות חיטה צהובות מבושלות, עם פולקע עוף או פרוסות דקות של חזיר, עם ערימת איטריות פריכות מטוגנות מעל ועם צלוחית חמוצים, שלוט וליים בצד. אני מעדיפה אותו בגירסה הפחות קוקוסית. האישה מהצריף, שאת הקאו סוי שלה הכי אהבתי, נהגה לשים רק כף אחת של קרם קוקוס בתחתית הקערה ועליו ליצוק את האיטריות והמרק, אבל יש הרבה גירסאות שבהן המרק מדולל עם המון חלב קוקוס. (בפניכם אוכל להודות שמלחמת קאו סוי ניטשת שנים ביני לבין נועם… כל אחד מנסה למצוא את הקאו סוי הכי – אבל הכי!! – טעים שיש בצ'יאנג מאי. לדעתי אני כרגע ביתרון ודעתי תמיד קובעת 🙂 )

קאו סוי
והנה עוד אחד

במסעדות או תבשיליות שהיינו הולכים אליהן בבוקר/צהריים/ערב נהגנו להזמין כמה מנות בקעריות כדי שנוכל לטעום דברים חדשים או לחזור אל מנות אהובות שהכרנו. עשיתי זאת גם אם אכלתי לבד והתאילנדים/ות היו מרימים גבה מנומסת ומצחקקים כי הופתעו מכמויות האוכל שהזמנתי… הם בדרך כלל נוהגים לקחת מנה אחת מסויימת, מקסימום שלוש.

באיזשהו שלב הבנתי את הגאונות שלהם. המנות לרוב קטנות מתוך ראיית עולם רחבה ומיטיבה – להתענג על המון ארוחות ביממה אחת! זה אולי מה שמסביר את יכולתם לאכול כל הזמן, להבדיל מאיתנו השבויים בקונספציה מוזרה של 3 ארוחות ביום.

IMG_20160809_085114

IMG_20160801_221539

20160808_134018
SaJin, Ab Mhoo, Yam Jin Kai ו- Sai Ua

כבר שנים שלא אכלתי כל כך הרבה בשר כמו בשבועיים האלו. פיסות קטנות או פרוסות דקיקות אבל המון… יכול להיות שאני מגזימה וזה רק באופן יחסי, כי מבחינתי האוכל הכי טעים הוא ירקות ובבית אני כמעט ולא אוכלת בשר, בכל אופן הכל היה כל כך טעים שלא יכולתי שלא.

sa jin - סלט בקר ופלפל שחור וסטיקי רייס
sa jin – סלט בקר ופלפל שחור וסטיקי רייס

preserved egg

אני מעידה על עצמי שאני מאוד הרפתקנית באוכל אך אין לי הערכה רבה לאכלני אקסטרים, אלו שאוכלים משהו רק כי הוא יוצא דופן ומגעיל (גם קצת שיפוטית אני…), אבל הפעם העזתי לאכול משהו שלא נתקלתי בו בעבר ונדמה היה לי בבורותי שהוא ממוקם לו איפושהו בסולם הביזאר, אלא שברגע שטעמתי הבנתי כמה מתוחכמת ואנינה המנה זו. וואוו איזה הפסד של שנים. להגנתי אומר שבחמשת ביקורי הקודמים בתאילנד לא נתקלתי במנה הזאת. אולי כי לא ידעתי לחפש אותה, אולי כי המחשבה הגעילה אותי בעבר ולא חשבתי על זה בכלל, אולי…

הביצים האלו מפורסמות במטבח הסיני אז ההשפעה בוודאות מגיעה משם ומעניין אם היא היתה במטבח התאי בעבר או הגיעה רק בשנים האחרונות בעקבות פלישת התיירים הסינים. בכל מקרה אכלנו אותה במסעדת ערב תאית למהדרין שלא נראה בה אף סיני לרפואה… וכן, אפשר להבדיל…

בתפריט הן הוגדרו כ preserved egg, אפשר היה להזמין אותן גם כסלט תאי או ככה, כמו שהן. לצד הביצים הוגשו פרוסות צ'ילי, שלוט קצוץ וג'ינג'ר כבוש. אם היו מגישים לי מנה כזו במסעדה מכוכבת הייתי משתחווה, עד כדי כך התרגשתי. שילוב מופלא, עמוק וחכם של טעמים.

preserved egg or century egg
preserved egg or century egg

רק חבל שהקנון לא הייתה איתי ואתם רואים רק מחצית מיופיה של המנה. (ולמעקמי האף נסו לדמיין קשת טעמים של גבינות בשלות. לא כזה נורא, נכון? 🙂 )

takoyaki
takoyaki

עוד משהו שנהיה להיט ברחובות העיר ולא נתקלתי בו בעבר הוא הטאקויאקי – כדורי תמנון יפניים. יוצקים בלילה לתבנית שקעים מיוחדת, מניחים פיסת תמנון ומבשלים/מטגנים תוך כדי סיבוב הדרגתי של הכדורון שנוצר. יש להם סבלנות לכל מיני פיצ'יפקעס כאלו לתאילנדים. כשהכדורים מוכנים מורחים אותם ברוטב סמיך ומפזרים שבבי בוניטו מעל. מגישים עם מיונז.

קניתי את זה כבר בשדה תעופה בדרך לצ'יאנג מאי ולא ידעתי מה אני מזמינה. זה בעיקר היה אחר והיתה לי תחושה שיש בפנים חתיכות של שבלול…. אז לא ממש זללתי את זה בכל פה. זה היה גם טעים וגם מוזר. בכל אופן בכדור השני כבר נקראנו לבורדינג אז נטשתי את המגשית בפח.

ואם נגענו רגע במטבח היפני אי אפשר שלא להתפעל ולצחקק מתצוגת התפריטים של המסעדות היפניות היוקרתיות יותר, נאמר בקניונים. אני זוכרת שבטיול הקודם עם הבנות זה הרשים אותן מאוד. חיקוי מדוקדק של המנות, עשוי פלסטיק או משהו דומה.

תפריט לדוגמה
תפריט לדוגמה
הכל פלסטיק
איזה ויטמינים יש בפלסטיק?

20160807_142515

הנה דוגמה לשילוב מקסים של מזרח ומערב. בילינו את הלילה בהרים מצפון מערב לצ'יאנג ראי, בבקתה מבודדת בכפר של שבטי הר. בצהריים בדרך חזרה, עצרנו בצ'יאנג ראי לארוחת כל-מיני מדהימה באחת התבשיליות במרכז העיר ואז עברנו לבית קפה סמוך. בדיוק נכנסה גם בחורה צעירה נושאת מגש ובו פרוסות עוגה ארוזות בקפדנות שהיא מכינה בבית ומוכרת לבית הקפה. היא כל כך שמחה והתרגשה כשלקחנו מיד את העוגה שלה שמשלבת טורט קצפת קלאסי מהסבנטיז-אייטיז עם ממתק ביצים מסורתי תאילנדי – החוטים הצהובים בראש העוגה עשויים מחלמונים וסירופ סוכר. טעים.

flour flour bakery
flour flour bakery

וכמובן שאפשר לאכול גם הרבה הרבה מהדברים הרגילים שלנו שתופסים תאוצה בתאילנד כחלק מתהליך ה"התמערבות" הארוך שלה. קהל היעד מטבע הדברים הם הנוער, היפסטרים מקומיים ותיירים.

במאפייה קטנטנה, שיושבת בתוך מסעדה קטנה, בסימטה קטנה אף היא שיוצאת מרחוב נימן (האזור הטרנדי בצ'יאנג מאי) מכינים כמה חבר'ה צעירים לחמי מחמצת ביתיים.

רותם – חברה מזליסטית שלנו שגרה כבר כמה שנים בעיר – ואני בחרנו פניני של תרד וגבינה ולקינוח פרוסת לחם פחם מרוחה בנדיבות בממרח שקדים, וניל ודבש. פשוט ונפלא.

את הערב נהגנו לסיים, נועם ואני, עם חלב סויה חם מעורבב בקצת תה ג'ינג'ר ובסופגניות תאילנדיות טבולות בסירופ סוכר דקלים או קרם קוקוס-פנדן ממכר.

סופגניית לילה זעירה
סופגניית לילה זעירה

הסופגניות האלו למשל, מן ספינג' תאילנדי קליל, נמכרות לפעמים גם בבוקר לארוחת בוקר וגם כחטיף לילה. בצהריים אין למצוא. מזל…

עד עכשיו אכלתי ואפשר באמת לומר שזה היה רק על קצה המזלג 🙂

מה שותים?

מסע הקפה שלי בפוסט הבא.

 

מודעות פרסומת

17 מחשבות על “אוכל אוכל אוכל

  1. את מצליחה להעביר חוויה מיוחדת ומסקרנת דרך הפוסט הזה, עדיין לא טיילתי שם כך שפתחת לי חלון קסום לעולם אחר.

  2. אני רוצה אני רוצה אני רוצה.
    מוכנה לנסוע לצ'אנג מאי רק בשביל המרק הזה.
    וזה לא רק הקונספט של המנות הקטנות שמפתה לאכול שוב ושוב, גם המחירים. איפה זה ואיפה אנחנו.

    מנות הפלסטיק לתצוגה הן גם להיט בקוריאה. יש שם לפעמים ארוחות שלמות כאלו, ברמת דיוק מפעימה.

    והסופגניות! כל כך הרבה אכלתי מהם בלאוס לפני 18 שנה כמעט. געגועים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s