מכל טוב הארץ

 

שאלו אותי למה? שאלו אותי מתי? אפילו היה לי קצת לא נעים… כי מתוך זה שהתחלתי כדי לספר דברים לחברות ולעצמי זה הגיע להרבה אנשים יקרים נוספים שאני מכירה רק קצת או אפילו בכלל לא, והם מחכים.

הם לא משתעממים מהשפע על סף עודף של כל ענייני האוכל והבלוגים, והסטיילינג, והצילומים וכל הטקס בישבן. הם מחכים ורוצים עוד.

אז איך אני מרככת את שובי חזרה? במה לרפד את הדרך שתהיה מעניינת, מתוקה, יפה? מה יקרוץ לי מספיק כדי להושיב אותי לכתוב כמה מילים, לעשות כמה ניסויים, לרצות, להתרגש, להתפייט?

לא קלה לתפעול אני.

כמה מהר אני מואסת בדברים. מתחילה, מתלהבת והופ גז קסמם. תמיד רוצה להיות במקומות אחרים.

תנו לי עבודות סזיפיות, רפטטיביות וקבלו אשה מתוסכלת. (למעט פילוט סרדינים, קילוף פלפלים קלויים ועוד כמה משימות מטבח הזויות וחמודות שכאלו).

תנו לי מרחבים או ערים, נופים חדשים, התרחשויות, שוטטויות וקבלו פצצת אנרגיה. לפחות לשעות ספורות, הכל יחסי, כן?

אז הכל עדיין שגרתי אבל החלטתי שכדאי להזיז לעצמי קצת את הגבינה כי מסתבר שהיא לא זזה לבד.

עוגת ריקוטה ופולן – סוג של חלב ודבש

– עוגה אחת בתבנית בקוטר 24 ס"מ או 10 עוגות אישיות קטנות

מה בעצם יש לנו פה?

בבסיס, בצק גרהם קרקר ממכר מקמח כוסמין מלא, מתוק מדבש וגם מלוח קלות, מלית של ריקוטה פרסקה מתקתקה ועדינה ומעל, בהגשה, דבש ניגר כמי נהר וגרגירי פולן צבעוניים ומלאים כל טוב, הקונפטי של הטבע.

אני משוגעת על טעם הריקוטה הפשוט, החלבי, אפילו אמהי בעיני.  הבחירה בריקוטה פרסקה מבטיחה לנו מרקם עדין יותר וגירי פחות מגבינת ריקוטה רגילה, גם זמן האפייה הקצר מניב עוגה קרמית במיוחד בגיזרת עוגות הריקוטה. לפולן יש טעם מיוחד בעיני – מתקתק ומריר כאחד, ויופי שקשה להתעלם ממנו.

שבועות היה לי בראש? דווקא לא. זה צץ פתאום ובלי להתכוון אבל כמובן יתאים מאוד, ובכלל לתקופה הזאת שבין ימי הזיכרון, העצמאות ושבועות, שמעוררת הרבה מחשבות על הארץ הזאת שלנו, על היושבים בה ועל הדרך.

כמות הבצק כאן מספיקה לשני בסיסים של עוגה גדולה ודי הרבה בסיסים של העוגות האישיות אבל בכל זאת אני נותנת לכם את המתכון ככה כי הבצק הזה כל כך טעים. כל כך!!! אני משתמשת בחצי מהבצק לבסיס העוגה ומהחצי הנוסף מכינה עוגיות או לחלופין מפוררת על העוגה אחרי האפיה כמו עוגת גבינה פירורים  בגרסה קצת אחרת.

אתם יכולים כמובן להכין רק מחצית ממתכון הבצק אבל קחו בחשבון מצב שתנשנשו עוד קצה כאן ועוד קצה שם ובסוף לעוגה לא ישאר…

בצק גרהם קרקר  

• 220 גרם חמאה רכה בטמפ' חדר
• 1/4 כוס סוכר חום כהה דחוס
• 1/4 כוס סוכר לבן
• 1/4 כוס דבש
• 21/2 (2.5) כוסות קמח כוסמין מלא
• 1 כפית מלח גס
• 1/2 כפית קינמון
• 20 גרם חמאה קרה נוספת – להכנת תחתית הפירורים

מלית ריקוטה

• 2 קופסאות של ריקוטה פרסקה (600 גרם) בטמפ' החדר
• 1/4+1/8 כוס סוכר לבן
• 3 ביצים L
• 2 כפות שמנת מתוקה

לקישוט

• גרגירי פולן (מוצאים בחנויות טבע)
• דבש טהור נוזלי
• פלחי פרי העונה בצד – משמשים, נקטרינות, דובדבנים

הכנה

1. טורפים בקערה את החמאה הרכה, הסוכרים והדבש עד לעיסה אחידה. מוסיפים את הקמח, המלח והקינמון ומעבדים רק עד שנוצר כדור בצק. מחלקים לשני חלקים, עוטפים בניילון נצמד ומשטחים לדיסקיות, מקררים כשעה.
2. מחממים תנור לטמפ' של 180 מעלות.
3. מרדדים כל דיסקית (לעיגול, ריבוע או מלבן) על נייר אפייה, עד לעובי של 4 מ"מ בערך, דוקרים בכמה מקומות במזלג ואופים כ-15-20 דקות עד שהבצק מזהיב-משחים ועולה ניחוח נהדר.  באמת נהדר 🙂 . מצננים.
4. טוחנים בפוד בצק אחד אפוי עד לפירורים עדינים. מוסיפים 20 גרם חמאה קרה וממשיכים לעבד עוד דקה עד שהפירורים מתגבשים, צובטים קצת את התערובת ורואים שהם נדבקים. הבצק די שמן בפני עצמו ולדעתי אין צורך בהרבה חמאה כדי לחבר את הפירורים. אם נראה לכם שהתערובת יבשה מדי הוסיפו עוד קצת חמאה קרה והמשיכו לעבד בפוד.
5. משטחים את תערובת הפירורים בתבנית מרופדת בנייר אפייה ומהדקים לתחתית. במקרה של עוגות אישיות שמים שתי כפיות פירורים בתחתית קוקוט חד פעמי סטנדרטי ומהדקים-משטחים לקרקעית. מקפיאים עד שהמלית מוכנה.
6. מחממים תנור לטמפ' של 165.
7. מעבדים את הריקוטה והסוכר בקערת פוד נקייה (שימו לב שיש עוד ריקוטה שמתחבאת מתחת למסננת שבתוך הקופסה) עד שהתערובת חלקה.
8. מוסיפים את הביצים, אחת אחרי השניה, תוך כדי עיבוד.
9. מוסיפים את השמנת המתוקה ונותנים עוד עירבוב קצר בלבד.
10. יוצקים את התערובת על תחתית הפירורים ומכניסים לתנור. אופים כ-30 דקות. העוגה צריכה עוד לרטוט קצת באמצע. את העוגות האישיות ממלאים עד 3/4 גובה קוקוט ואופים כ-15 דקות. מצננים ומכניסים ללילה למקרר.
11. ממש לפני ההגשה – מזרזפים על העוגה מעט דבש נוזלי ומפזרים גרגירי פולן. אם בוחרים בגירסת הפירורים: מפזרים על הפירורים את הפולן ומזרזפים מעט דבש.
12. אם רוצים, אפשר להוסיף גם את פירות העונה בצד.

קמח כוסמין מתבואת הארץ, ריקוטה ישראלית, פירות מהמטעים פה במורד ההר, דבש גלילי ואבקת פרחים שליקטו הדבורים מן הסתם בשדות הקרובים, היש יותר עוגה מקומית מזה?

אם אני חושבת על הימים הרחוקים והרומנטיים של כנען הרי שזו ממש עוגה של מכל טוב הארץ, ועד כמה שקשה כל כך להאמין אולי מתישהו, עוד בימינו, נזכה לשבת שוב איש תחת גפנו ותחת תאנתו ולהגיד: עם כיבודים!

אולי?