חסד מופלא

אזהרת מסע: יכול להיות שיהיו פה כמה רעיונות רוחניים, יכול להיות שיהיו מילים קצת דביקות, שיהיה קיטש אבל… הכל אמת. הכל!

מתי לאחרונה שריתם בתחושה של תואם מושלם? שכל חלק בפאזל של היומיום, של החיים, מתחבר בדיוק בדיוק לחלק שלידו. בלי צרימות, בלי בליטות, בלי פגמים, ונגלית תמונה יפה יפה יפה שגורמת לכם להתחבר שוב למהות השמחה, הצחקנית, הטובה שלכם? מאפשרת לכם להיות שטופי אופטימיות וכוח ותקווה?

אז תשמעו סיפור:

"מה זה פרח?" שאל אותנו ח. שהקפיץ אותנו ב-4×4 שלו לנקודת ההתחלה.

הבוקר, שכלל השכמה באמצע הלילה, נסיעה ארוכה דרומה וצריכת אקמולים, לא פגש אותנו צלולות מחשבה לשאלה הקיומית הזאת. למה הוא מתכוון??
התשובה לא אחרה לבוא: "סקס, פרחים נועדו לסקס"… זו היתה ההקדמה להסבר על דרכי הרבייה המעניינות של אירוס ירוחם שאליו הגענו בסוף הטיול. אז אם אתם חייבים לדעת, לאירוס היפיפה הזה יש מבנה של היכל, של ארמון, ובתוכו בלילה נמים להם זכרי דבורת עץ וכך מאביקים את הפרחים.
אז סקס אמנם אין (גם) בפוסט הזה אבל ברוכים הבאים להרמון שלנו.

הבית שלנו

החורף הזה הוריד גשמי ברכה גם בנגב והטיול שלנו הפעם הגיע להר הנגב.

חוד עקב-עין עקב-רמת דבשון

עולות לחוד עקב

נחל צין

בדרך לחוד עקב

בקעת צין

עולות לחוד עקב

183

dana

מאיה

רק 4 שנים גרתי כאן באזור הזה אבל הן היו משמעותיות בחיי, ולכן עדיין כשאני מעבירה מבט על היופי הפראי של הנוף, על המרחבים, על המונוכרומטיות המרגיעה, אני מרגישה בבית.

קולאז' מהתמונות של דנה, מאיה והגליתיות
קולאז' מהתמונות של דנה, מאיה והגליתיות

רק משוגעות כמונו מסוגלות להעלות לחוד עקב: סלמון וגבינת שמנת, כדורי לבנה, "ערכת" אנטיפסטי של צלפים במלח, עגבניות מיובשות בשמן זית, זיתים, סלמי ופפרוני, ממרח ארטישוק, חצילים של אבי, גבינות עיזים, לחמים, ירקות ופירות, פירות יבשים, עוגיות, בקבוק קאווה וערכת קפה. בטוח שכחתי משהו!

מה שנקרא, הומאז' צנוע לארוזות של שדה בוקר… (האוכל בשקיות שהיינו לוקחים לטיולים בימי התיכון)

184

יורדות מחוד עקב

טיול בנות

פריחה במדבר

מקור חסידה

187

עין עקב

טיול חברות הר הנגב

רמת דבשון

קולאז' מהתמונות של גליתח, דנה, מאיה וגליתש
קולאז' מהתמונות של גליתח, דנה, מאיה וגליתש
פורטרט עצמי
פורטרט עצמי

יופיו של המדבר

פרח עלום

צבעוני המדבר

(כי אי אפשר שדה בוקר בלי השיר הזה)

הזמן עובד אפילו במדבר והיום כבר העריב. מיהרנו קצת כי רצינו להקים את האוהל עוד באור ודניאלה, שלא יכלה להשאיר את בית הקפה שלה בלי אמא בשישי בבוקר, כבר דהרה בכבישים לכיוונינו.

שני חברי תיכון שלי חזרו לגור ולעבוד במדרשה. גיל נסע למרכז באותו בוקר כשאנחנו כבר טיפסנו על חוד עקב אבל עם אלון הצלחתי להחליף חיבוק ו…אצנו-רצנו-נסענו לבורות לוץ.

בדרך, בכביש הכי נטוש שיש, עוד הספקתי להתלהב משקיעה מדברית.

השקיעות הכי יפות בעולם!!

שקיעה מדברית
האוהל מחכה אז תוך כדי נסיעה…

הדברים מתגלגלים בהרמוניה מושלמת. הנה האוהל הענק מוקם, נפרקות המכוניות, דניאלה מגיעה, המדורה נדלקת. דנה מתחילה לבשל את הפוייקה, היין נמזג, מישהי הולכת לנמנם, מישהי קוראת ספר.

הקור של המדבר הולך וגובר, כולנו עם מעילים, צעיפים, כובעים, מצטמצמות סביב המדורה. מקשקשות, צוחקות. מקשיבות ליוקליילי שמתנגן באוהל הקרוב. השמיים זרועי כוכבים באופן שמרחיב את הלב.

אוכלות בשתיקה מרוכזת, מרגישות את מאמץ 15 הקילומטרים שטיפסנו וירדנו.

פוייקה ירקות וחיטה

פוייקה ירקות וחיטה
פוייקה ירקות וחיטה

הרוח מתגברת ואנחנו מסיימות לאכול ומתקפלות לאוהל, מקוות שישארו לנו גחלים לבוקר. אני לובשת עוד זוג מכנסיים וסוודר גולף מחמם ומביטה בצער בפיג'מה המקופלת – אין סיכוי לדקיקונת הזאת כאן.

לתוך השק"ש, מתכרבלת בשמיכת הפליז, מועכת את הכרית, מנסה למצוא תנוחה נוחה, מנסה לאגור חום. נראה לי שכולנו נרדמנו בהתחלה לקצת אבל ממש לקצת. שאר הלילה היה ארוך ומפרך, הקור היה בלתי נסבל. קמתי ולבשתי עוד מכנסי טרנינג על שני הזוגות שכבר לבשתי. עכשיו כבר לבשתי גופיית ספגטי, גופיה ארוכה, סוודר גולף, וסט פליז ומעיל פליז, 3 זוגות מכנסיים, 2 זוגות גרביים (טעות חמורה שלא גרבתי עוד זוג!!), עטופה בשמיכת פליז (דקה מדי!) בתוך שק"ש (שלא מותאם לאקלים ארקטי! ביג מיסטייק!!!). ירדה כמות מטורפת של טל, היה קר, הרוח ניפנפה ביריעות האוהל, כלבים נבחו, המזרון שדה היה דק ולא נוח, וקר קפוא, כבר אמרתי?  אויייייי כמה חיכיתי שהבוקר יעלה.

והוא עלה.

השמש חיממה לאט וככל שנהיה נעים יותר הצלחנו לתפוס רגעי שינה מתוקים.

קמנו קצת המומות אבל כמה רגעים מול המדבר והשמיים הכחולים הצליחו להבריא אותנו די מהר.

מישהי כבר הדליקה מדורה, תה וקפה, גלית התחילה להכין שקשוקה, דניאלה סלט פירות.

אחרי הארוחה המשובחת יצאנו בעקבות הפרחים.

דנה

השקשוקה

השקשוקה המפוארת
השקשוקה המפוארת

מנקיש על האש

191

כל הזכויות בקולאז' שמורות לגליתש, גליתח, מאיה ודנה
כל הזכויות בקולאז' שמורות לגליתש, גליתח, מאיה ודנה

192

193

130

ירוק במדבר

כשמאיה אמרה לי ש: "בפעם הבאה טיול בצפון ויותר חיות בבקשה" החשד שלי התבסס… היא, הגולשת הקולית שלנו, קצת נבוכה להסתובב עם חננות טבע שכמונו… מדי פעם ניסתה ככה להשתרך מאחור… תראו אותה למשל בתמונה פה למעלה. אני?? רק אל תצלמי את הפנים שלי…ובדיוק כשהן מחפשות עוד פרח במגדיר…(גם ככה בגללן היתה לי פאדיחה איומה ושלחתי הקלטת חצילים משוגעת לכל קבוצת הגלישה שלי בטעות!!! למות!)

אבל אנחנו בכל זאת אוהבות אותך, מאיה 🙂  ובכלל נשים נפלאות שכמותכן… אני אוהבת אתכן.

בורות לוץ

194

ציפורניות

מבורות לוץ נסענו לשמורת אירוס ירוחם. התחלנו עם האירוס הזה ואיתו גם נסיים.

הגענו בשעה הכי יפה של היום, השעה המוזהבת לפני השקיעה

אירוס ירוחם
אירוס ירוחם

155

167

166

157a

175

169

אירוס ירוחם

181
כחלית ההרים

מי שיער שעשרים וחמש שנים אחרי התיכון לחינוך סביבתי אני אהיה כזאת סביבתניקית שרק רוצה לטייל כל היום??? גם אני לפעמים קצת בשוק והאמת שזה לא תמיד בא בקלות, אבל ברגע שאנחנו נפגשות ויוצאות לדרך אני מרגישה שאנחנו נכנסות למימד אחר, לרגעי חסד מופלא.

תראי – אני אומרת לעצמי בשקט בלב – את בשפע, את בשימחה ואת ממש נהדרת! – אלו החברות שלך ואת מוקפת בכל היופי הזה, בכל הטוב הזה.

בשפע של קירבה ואהבה, שפע של ידע, סיפורים וניסיון, שפע של צחוק.

וסביבנו המדבר על פרחיו וכוכביו, שיפעת כוכביו.

איזה מקום נפלא להיות בו.

(כי אי אפשר שדה בוקר בלי השיר הזה גם)

ובדרך חזרה הביתה, במכונית, הספיקה גלית ח. הכה מוכשרת, המכונה גם וונדר-וומן, לערוך ולשלוח לנו כזה סרטון מ ה מ ם  ❤    אנחנו עוד בתוך זה, עוד לא נפרדנו… אבל אני מיד התחלתי לדמוע מגעגועים…

* מתכון של אוכל יהיה בפוסט הבא.. 🙂

מודעות פרסומת

33 מחשבות על “חסד מופלא

  1. מהמם מהמם מהמם!!! התענגתי, חייכתי , דמעתי…המוסיקה כל כך מדויקת ומרגשת והתמונות שלך מושלמות.אוהבת ומתגעגעת.

  2. מקסים!! אין דברים כאלו כמו הנגב שלנו…
    אפשר לקבל קצת יותר פרטים על המסלול? (נק התחלה, עצירה בלילה, נק סיום, שם המסלול… וכו…)
    תודה.

    1. תודה ענבל 🙂
      ביום הראשון טיפסנו במסלול שעולה לחוד עקב – עין עקב – וירדנו במעלה דבשון. האוטו חיכה בחניון קטן ליד עין עבדת, למרגלות מעלה דבשון.
      ישנו בבורות לוץ, יש שם חניון לילה עם מים זורמים. ביום השני טיילנו בבורות לוץ, אפשר לבחור מסלול של 3 ק"מ או 10 ק"מ. עכשיו זו העונה להיות שם בגלל הפריחה המשגעת.
      אם תרצי פרטים יותר מפורטים כתבי לי מייל.

  3. אידיתה, איך שאת מצליחה לרגש, ביכולת הביטוי המופלאה שלך, בתמונות היפיפיות. גרמת לי לעצור לרגע ממרוץ החיים המטורף שיש לי כרגע, ולהיזכר .
    . שאותם רגעים , תובנות, כפי שתארת בצורה כה מדוייקת בפוסט, הם חמקמקים. אבל קיימים. צריך רק לעצור לרגע, לנשום קצת טבע ולהביט סביב. ואז , כשזה מגיע, הם ממלאים אותך. אושר. נזכרתי גם כמה אני מתגעגעת אליך יקירתי!!!!! וגם כמה שדנה חתיכה בלי הסינר הלבן …נישוקים. אוהבת.
    נ.ב- בבקשה -בלי תמונות חלזונות על ירקות , ישמור השם, (אנחנו כשרים!!!)

    1. חחחח אלונת מצחיקולה 🙂
      כתבת יפה בעצמך ואני שמחה שגרמתי לך רגע קטן של אושר ושל לעצור את המרוץ.. מתגעגעת גם.
      (ומבטיחה בלי רמשים ושרצים… אבל זה טבעי וזה פשוט יפה! ;-))

  4. טיול מקסים, תמונות מהממות, כיף שאפשר ככה לטייל, המקומות הכי יפים הם המקומות הכי פשוטים וטבעיים, המשך שבוע טוב ובשורות טובות

  5. איזה יופי. הו, אני כל כך רוצה גם: השקט של המדבר, המרחבים, הנופים, האוכל הנפלא שתמיד הרבה יותר טעים באכילה על האדמה אחרי הליכה ארוכה, ויחנוקים! ואירוסים באור הצהבהב כתמתם הזה! וצבעוני ססגוני! תמיד רציתי לפגוש את הפרח המיוחד הזה וטרם יצא.

    לצערי אין בין חבריי פרטנרים לטיולי הליכה (וחבל, ממש בא לי לצאת לאחד ארוך כזה אחרי פסח בספרד אולי), אבל לפחות הצלחתי החודש לגנוב כמה גיחות קצרצרות לטבע למפגש עם סחלבים, נופים כמעט מדבריים זרועי צבעונים ואפילו שני תנים ושועל יפיוף. צריכה להחליף חברים…
    כל הכבוד על כך שאתן מוצאות את הזמן והאנרגיה לעצור את החיים ולהתעקש ללכת. רוב האנשים פסקו מלנסות, והפשטות הזו של תרמיל, רגליים, נוף וחברה טובה היא הכי כיף בעולם. כמה פשוט, ככה טוב יותר לנפש.

      1. תודה יעל, ובדיוק מה שכתבת. מזל שיש לנו את דנה שלא נותנת לנו לברוח עם התרוצים שלנו ובסוף זה קורה. ולמה את חוסכת מאיתנו את המסעות המקומיים שלך??? קדימה, לכתוב 🙂
        בחירת השירים לפוסט היתה ממש לא פשוטה. בזיכרון שלי טמונים מאות שירים שכשאני שומעת אותם הם אוטומטית מעלים לי את שדה בוקר בראש. דברים ששמעתי וגיליתי אז, דברים שחברים שלי שמעו. ההתלבטות היתה קשה, וגם ככה יש מלא תמונות בפוסט…לא רציתי להקשות גם עם מלא שירים… אז נבחרו השניים שמייצגים לדעתי במובהק את התודעה שלי לגבי המקום וגם לגבי המקום שלי היום.
        ועל שלום גד ממש לא יכולתי לוותר!! – השיר הזה ממיס אותי 🙂

  6. תמיד מרגש אותי לקרוא סיפורי מסעות, גם כשהם קצרים ופה. בעיקר פה. דרך התמונות והכתיבה שלך אני מוצאת את עצמי מקנאה בחבורה שגיבשת סביבך, באומץ שלכן לעזוב הכל באמצע השגרה לכמה ימים ולהתנתק ובעטיפה הטעימה שבה עטפתן את הטיול המדהים. ואין על האיזור הזה. אין.

    1. נועה יקרה תודה רבה ❤
      אני מרגישה שאיבדתי הרבה מהאומץ שלי בשנים האחרונות אז החמיאה לי מאוד התגובה שלך 🙂 ואם מתחילים קשה להפסיק… תנסי.

  7. אידית יקרה, כל כך מרגש לקרוא ולהבין מה שדה בוקר משאיר עם בוגריו. הצילומים מופלאים. בפעם הבאה שתעברי כאן – בואי לחיבוק. אושר ושמחה רבה, חנה.

  8. איזה מזל שזה בקר איטי,
    וקפה גדול בצידו
    ושיכולתי לעבור שוב ושוב על כל התמונות, ולהתענג על כל מילה ותאור.
    מקסים!!!

  9. ממש נהנתי לקרוא- נשמע טיול מדהים עם חברות ילדות…
    והעולם קטן- משפחתי גרה במדרשת בן גוריון וכל הילדים שלה הם בוגרי/עכשיו/ תיכף בתיכון לחינוך סביבתי 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s