ריבועי גבינה וקרם לימון

קודם מתלקחים הענפים בורוד פוקסיה תת עורי ואז בין לילה פורצים הפרחים ומבעירים את העץ בצפיפות ורודה, והכלילים הפזורים בטבע מצטרפים לשורות המסודרות-ממושמעות של המטעים הפורחים בגושים  ורודים ולבנים וכל האזור נראה שיצא מארץ רחוקה.

מטעים באביב

כולם רוצים לעלות, לטבול בעין השמש הצהובה, להתנחם בקרניים החמות, לזוז, ללכת, לעוף, לפרוח.

אני עוד בשנת חורף. כמה קשה למתוח איברים, לבטוח באור המוקדם בבוקר, להשתכנע שכן, אפשר לנסות שוב להעיז, אבל התשוקה עוד חבויה, עוד כבדה , עוד מנסה להבין לאן ואיך, איך מתעוררים?

נוסעת לקיבוץ, יש אזכרה לסבא.

צהריים מוזרים אביכים, שרב על סף שבירה, הכביש של עמק הירדן חביב עלי מאוד ובתקופה זו לכל ההרים חמוקיים ירוקים ומפתים.  החלונות פתוחים והניחוחות מסחררים. קטע דרך עם מתיקות החרדל, קטע של בישום הדרים, ועכשיו מה זה? ריח רענן כמו..אבטיח?? מבט לימין מגלה שדה ירוק קצור. דבורים ופרפרים חגים כשיכורים. הכל יפה וטוב ומוכר לי כמשהו משמח אבל הלב ממאן לקפוץ, סתם דופק. אני תוהה אם לב יכול לעבוד אבל במוניטור יראו קו דומם ואדיש.

מלפני פתאום אוטובוס תיירים גבוה. שונאת שונאת שונאת לנסוע מאחורי אוטובוסים ומשאיות כי הם לגמרי חוסמים את הנוף. מציצה, מנסה לראות אם פנוי לעקוף, אבל לא. רוב הכביש מתפתל בקוים לבנים ובמקומות ישרים ואפשריים הכביש לא פנוי. ככה הזדחלתי אחריו חצי מהדרך, זורקת מבטים לצדדים היפים, זורקת מבטים קדימה וגם קצת רטינות אל מתחת לשפם (אין לי שפם ומעולם לא היה, רק שיהיה ברור…) ואז מגיח מאחורי איזה אמיץ אחד מנסה לעקוף את שנינו, לא מצליח ומתמקם ביני לבין האוטובוס. אני עכשיו שלישית בשיירה והמרחק מאפשר לדרך להפתח מולי שוב. רק מקום אחד זזתי אחורה וכבר השתנה הנוף וכבר השתנתה הפרספקטיבה, כל כך טריוויאלי אבל עורר בי המון מחשבות. שוב התרכזתי ביופי, לא היתה מוטלת עלי חובת הוכחה, פתאום הבנתי שזה מקום רגוע להיות בו.

לקחת צעד אחורה כדי להתבונן רחוק יותר. יכול להיות שזה מה שקורה לחיים שלי בזמן האחרון? יכול להיות שזה טוב ולא רק תקוע כמו שאני רואה את הדברים? אולי לא חייבים תמיד להיות במקום הראשון. רוב הזמן אנחנו הרי רק מנסים להיות שם, נאבקים, מתחבטים, מפקפקים. כמה נדיר להיות ראשונים – הכי טובים הכי מוצלחים, כמה מלחיץ, כמה מאמץ זה דורש.

זה עלוב לוותר ככה? או אולי בוגר ומפוכח? אני באמת לא יודעת…

אז היו הדרך והאביב והמחשבות והנה הגעתי, והפגישה עם המשפחה הקטנה (מהצד הזה) והחמודה שלי שהתגבשה יותר אחרי שסבא נפטר היתה משמחת ומרגשת, ונרגעתי שהלב שלי עדיין עובד.

אולי גם הוא פשוט עבר קצת למקום השני…

ריבועי גבינה וקרם לימון – כ- 30 ריבועים קטנים – מתבנית פיירקס מלבנית סטנדרטית אפשר להכין גם כעוגה ברינג 26

חייבים לאכול אחרי האזכרה, נכון? אז הכנתי לנו ריבועי גבינה וקרם לימון עדינים וטעימים להפליא: תחתית של פרורי עוגיות חמאה – שבמקרה שלי היו משובצים בנגיסות ג'ינג'ר מסוכר והוסיפו כל כך הרבה טעם וקסם – מלית גבינה עשירה ומתקתקה ובתוכה משובץ קרם לימון חמצמץ ועוקצני. האביב כבר כאן  🙂

לעוגת גבינה

• 300 גרם פרורי עוגיות חמאה – הכי ממליצה להשתמש בבוטר קוק מהפוסט הקודם!!! (זה מה שקורה כשעושים ניסיונות…נשאר סטוק בפריזר…)
• 450 גרם (2 גביעים) גבינת שמנת
• 1 גביע שמנת חמוצה
• 4 ביצים גדולות
• 120 גרם (חצי כוס + כף וחצי) סוכר
• 3/4 כף קורנפלור+2 כפות חלב

לקרם לימון

• 1/2 כוס מיץ לימון סחוט טרי
• 1/2 כוס סוכר לבן
• 45 גר' חמאה, חתוכה לקוביות קטנות
• 3 ביצים
• 1 חלמון
• קורט מלח

הכנה

1. נתחיל בקרם הלימון כדי שיספיק להתקרר: מכניסים את כל חומרי הקרם לסיר קטן ומבשלים תוך עירבוב על אש קטנה. החמאה תימס, הקרם יהפוך אחיד ולאט לאט יתחיל קצת להסמיך ולהתעבות (אם טובלים את האצבע זה חם+ אבל לא רותח!!! תזהרו לא לבשל אותו יותר מדי), זה השלב להוריד אותו מהאש ולסנן לתוך קערה עמוקה רחבה. להצמיד לפני הקרם ניילון נצמד ולהכניס למקרר.
2. טוחנים את העוגיות בפוד עד לפירורים קטנים קטנים. כשתופסים קצת מהתערובת באצבעות ומועכים הם מתהדקים יחד. אם לא – אפשר להוסיף קצת חמאה מומסת. מהדקים בשכבה אחידה בתחתית תבנית מרופדת בנייר אפייה, כך שנוצר משטח חלק ואחיד. מכניסים למקרר.
3. מחממים את התנור לטמפ' של 160 מעלות.
4. נעבור למלית הגבינה:מערבבים בכוס קטנה את הקורנפלור והחלב עד שאין גושים. במיקסר או בעזרת מטרפה מערבבים היטב את כל חומרי העוגה עד שהבלילה חלקה לגמרי. היא די נוזלית, לא להבהל.
5. שופכים בעדינות את מלית הגבינה על תחתית העוגיות שבתבנית.
6. מעבירים את קרם הלימון לשק זילוף ומזלפים את הקרם בספירלה מלבנית/עגולה (תלוי בתבנית) לתוך מלית הגבינה. חלק ישקע וחלק יראה מלמעלה. אפשר כמובן גם לנקד, או לשפוך גושי קרם לימון עם כף ובזהירות בזהירות לעבור עם סכין ליצירת מראה משוייש.
7. אופים את העוגה כ- 40 דקות עד שהיא מתייצבת אבל עדיין קצת רוטטת במרכז.
8. מצננים ומכניסים למקרר לכמה שעות, עדיף לילה.
9. מוציאים בזהירות את העוגה מהתבנית, נעזרים בנייר האפייה. עם סכין גדולה מורידים שוליים וחותכים לריבועים או קטנים. סכין טבולה במים חמים ומנוגבת מיד תקל עליכם לעשות את זה מדוייק ונקי.