הדברים החשובים סמויים מן העין

רק הסתכלנו לכאן ולכאן והופ עברה לה שנה מאז טיול הסתיו האחרון שלנו. טיולי עונות אחרות לא הצליחו להתרומם ודנה החליטה שדי! אם אנחנו צריכות בעיטה בתחת היא תתן אותה כי היא רוצה לטייל כבר. וזה עבד, יש לומר.

[אם בשלב הזה אנחנו נראות מוכרות זה כי כבר פגשתם אותנו בקמפארי בפיג'מה, בצידה לדרך ובקובה סלק צמחוני בוריאציות כאלו ואחרות. (אנחנו, לא הקובה…)

המממ…. נעים מאוד. כן, כאלו אנחנו, תמיד עם אוכל בסביבה.]

אבל זה לא היה פשוט. אינסוף מכשולים התגבהו מול תאריכי הימים שקבענו, חלקם ממשיים חלקם רגשיים. כל הזמן ביעבעה בי תחושת אי נוחות וסוג של מצוקה והתנדנדתי בין "הנה הזדמנות לא להכנע, הנה הזדמנות לעבודה, אני אתבונן לכל קושי בעיניים ואנשוף לו בפרצוף" לבין "אם זה כל כך לא מתאים מכל כך הרבה סיבות אולי יש פה הזדמנות להקשיב לעצמי ולוותר. כן, פשוט לוותר ולהיות בשלווה. זו עוצמה גדולה לדעת מתי לסגת. ובלה בלה בלה…", אבל בדיוק כמו שחשבתי, ברגע שיצאתי לדרכים הכל היה טוב, הכל היה יותר מטוב – היה נפלא!

שתי מכוניות, שש נשים, תריסר תיקים והכי חשוב – החצילים של אבי -אבא של מאיה, יצאנו לדרך אל המדבר שאין כמותו לפתוח את הלב ולהקל על הנפש.

בדרך לצוק תמרור

צוק תמרור

בדרך

צוק תמרורמדבר יהודה

מדבר יהודה

מדבר יהודה

מדבר יהודה

שעת הצ'אי

מדבר יהודה

במדבר יהודה

מדבר יהודהמדבר יהודהבמדבר

מיצד זוהר

מיצד זוהר

ים המלח

תמירון

רוב ימי בצבא הדרכתי טיולים בעין גדי אז לחזור אחרי המון שנים (תאמינו לי, המון!!) לשבילים שהכרתי בעבר כל עיקול וסלע בהם היה מרגש בצורה מפתיעה. רגש שנחשף שם, כשהמרחבים הצהובים והגבעות המתעגלות מול הצוקים הנישאים ממלאים את האופק, כשנשמעת פתאום זרימה של מים ונראה הירוק בתוך כל הצהוב, כששריקות הטריסטרמית וקריאות העורבים קצרי הזנב מהדהדים בין קירות המצוקים וכשמראות עבר פתאום צפים – איך בכלל…מאיפה?… – כאילו ניערתי שמיכת זכרונות מאובקת וחלקיקיה הזעירים מרחפים אט אט, מזדהרים להם בקרן שמש.

מדבר יהודה

מדבר יהודה

עין גדי

מפל החלון

טריסטרמיות

מפל החלון

מאיה וטריסטרמית

עין גדי

עין גדי

לקחתי איתי לטיול את פנקס הציטוטים שהייתי מסתובבת איתו אז בהדרכות. יש בו פרקי היסטוריה מיוספוס פלביוס, סיפורי מדרש, תרגומי כתובות עתיקות ופיסקאות פואטיות מספרי מסעות ופילוסופיה לייט. במקומות דרמטיים במסלול מול נוף עוצר נשימה, הייתי מושיבה את החיילים ומקריאה להם קטעים פיוטיים  ומעוררי מחשבה. היה נדמה שעיניהם הוארו לפתע וראיתי איך ללא אומר גמלה בליבם ההחלטה לחדול מלשמוע את אתניקס או את זהבה וטיפת מזל ולרוץ ולרכוש במיטב משכורתם הצבאית הבאה את נורית גלרון שרה נתן זך או לפחות את ריקי גל שרה נתן זך!!  😉

בכל אופן חשבתי שגם חברותי היקרות זכאיות להנות ממילים יפות שכתבו חכמים וביושבנו בראש צוק תמרור הקראתי להם את אחת הציטטות האהובות עלי בכל הזמנים (באמת!):

" – יפה הוא המדבר… – הוסיף הנסיך הקטן.

צדק הנסיך הקטן. תמיד אהבתי את המדבר. אתה יושב לך על גבעת חול. אינך רואה דבר ואינך שומע דבר. ואף על פי כן משהו טמיר קורן ומאיר בדממה…

– סוד יופיו של המדבר – העיר הנסיך הקטן – שהוא צופן אי שם בחובו מקור מים חיים…

לפתע עמדתי על סוד אותו זוהר טמיר המבצבץ ומנצנץ מתוך החול. בהיותי ילד קטן גרתי בבית ישן נושן, שלפי האגדה הוטמן בו אוצר. אמנם איש לא מצא את מקום המטמון, ואולי אף לא ביקש לגלותו. אולם היה איזה קסם בהרגשה זו, כי בביתי צפון סוד גדול ונפלא…

– אמת נכון הדבר, – פניתי אל הנסיך הקטן – כי הדבר המשווה יופי לבית, לכוכבים או למדבר, הוא המשהו הסמוי מן העין! "  ( הנסיך הקטן מאת אנטואן דה סנט – אכזופרי , הוצאת עם עובד )

עין גדי

שלום לך!
שלום לך!

נחל דוד

שרקרק במעיין

נחל דוד

עין גדי

עין גדי

עין גדי

יום חדש

זריחה

זריחה מעל ים המלח

כסאלפיניה יפיפיה

כוריזיה

שמיים ירוקים

עין גדי

עין גדי

שבת בצהריים בעליות לערד, אני מצליחה למצוא לי טרמפ חזרה צפונה דרך לוח הטרמפים של הסטודנטים ודקות ספורות אחרי שדניאלה מורידה אותי במחלף הכפר הירוק נעצרת לידי גולף די עמוסה ואני והפקעלך מצטרפים אל נ' -שנוהג, א'- שלומד עם נ' היסטוריה ואומנות, נ' – הבתזוג של נ' והרצל – החתול של נ'.

"אז את לומדת?" – הם שואלים " לא , חבל" – אני עונה -"רק עובדת".

דיברנו קצת על חתולים וקצת על מוזיקה אבל בעיקר שתקתי והקשבתי להם ולצעירותם היפה וקיוויתי שהנסיעה תעבור בשלום ובמהירות כי כבר התגעגעתי מאוד.

רבע שעה לפני שהגענו התקשרתי לנועם שירד לאסוף אותי. הם נשארים בעמק, אני עוד עולה להר.

"את נוסעת להורים שלך?" -שאל נ', "להורים??, אני הורים בעצמי" – עניתי. שלושתם הסתובבו בתדהמה.

"תסתובב חזרה לכביש!" -פקדתי בנימה אמהית תקיפה על נ' הנהג.

"יש לך ילדים??? בת כמה את??" שאלו, אז סיפרתי. ושאלו על הבנות וסיפרתי. ההתלהבות היתה גדולה. הם היו בשוק! ואני הייתי בעננים!!

כשעצרנו בצומת, נ' ירד לעזור לי עם כל הדברים. " להתראות אמא צעירה"- הוא אמר בחיוך גדול וא' ו-נ' חייכו ונופפו מהחלונות. הרצל יילל והתקמר בגעגוע.

כשנועם הגיע ריחפתי לי לתוך האוטו. המחמאות החליקו את קמטי והקלילו את צעדי אבל היה לי ברור שהם התבלבלו ככה בגיל בזכות החברותא והמדבר. פשוט היה לי טוב. לתשומת ליבכן בנות! 3 ימים עם חברות הורידו לי 13 שנים בלוק!! לא שווה??

עלים ופלפלים
עלים ופלפלים

לטיול הפעם הבאתי עוגיות שוקולד ופלפל שחור שמשכו את תשומת ליבי בספר העוגיות של מרתה סטיוארט. הן, והיא, לא הכזיבו.

העוגיות טעימות בטירוף, יש להן עומק מריר של שוקולד וקפה, מתיקות ניחוחית מהקינמון ועוקץ עדין עדין מהפלפל.

אקזוטי! וקלי קלות!

הן פריכות אך עם זאת קשיחות  – נפלאות לנשיאה למרחקים.

עוגיות שוקולד ופלפל – כ- 48 עוגיות , עמ'  171 בספר העוגיות של מרתה סטיוארט, הוצאת כנרת

במתכון המקורי משתמשים רק בפלפל שחור אני עירבבתי גם גרגרי פלפל אדום כי הם אהובים עלי במיוחד. בנוסף הפחתתי קצת בכמות הקפה המוצעת כי היא משתמשת באבקת אספרסו נמס… אני לא יודעת מה זה אז עירבבתי קפה נמס וקפה אספרסו אמיתי טחון. לטעם קפה מודגש במיוחד אפשר להגדיל את הכמות לכף גדושה.

  • 11/2 כוסות (210 גרם) קמח
  • 3/4 כוס (55 גרם) אבקת קקאו
  • 1/4 כפית מלח גס
  • 1/4 כפית פלפל שחור גרוס טרי
  • 1 כפית גדושה קפה אספרסו טחון דק
  • 11/2 כפיות טסטרס צ'ויס – מעכתי דרך מסננת כדי שהגרגרים יהפכו לאבקה.
  • 1/4 כפית קינמון
  • 170 גרם חמאה רכה בטמפ' החדר
  • 1 כוס (200 גרם) סוכר לבן – עדיף דק
  • 1 ביצה גדולה
  • כ-1/4 כוס סוכר לבן לציפוי – עדיף גס
  • 1/4 כפית פלפל שחור+פלפל אדום  גרוס טרי – לציפוי

הכנה

  1. מנפים את כל היבשים יחד לקערה.
  2. בקערה אחרת מערבבים בעזרת מטרפה את החמאה הרכה והסוכר.
  3. מוסיפים את הביצה ומערבבים.
  4. מוסיפים את תערובת היבשים ומערבבים במרית או כף עד שנוצר בצק רך ועדין.
  5. יוצרים שני גלילים מהבצק ומקררים כחצי שעה. מוציאים מהמקרר, מעצבים את הגליל שנית שיהיה עגול ואחיד ומעבירים אותם להקפאה למשך חצי שעה עד לילה שלם, איך שנוח.
  6. מערבבים את הסוכר לציפוי עם הפלפלים הגרוסים ומצפים את גלילי העוגיות תוך לחיצה קלה. אם הסוכר מסרב להידבק אפשר גם להניח לגליל להתרכך קלות ואז לגלגל בסוכר המפולפל.
  7. מחממים תנור ל-175 מעלות.
  8. פורסים את גלילי הבצק לעוגיות בעובי הרצוי (אני פרסתי לעובי של 3 מ"מ בערך) , מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה ושומרים על מרווח של 2 ס"מ בין העוגיות.
  9. אופים כ-10-13 דקות ומסובבים את התבניות באמצע זמן האפייה.
  10. מצננים, אורזים ויוצאים לטיול.

עוגיות שוקולד קפה ופלפל

עוגיות שוקולד ופלפל שחור

עוגיות שוקולד קפה

פרוסות

עוגיות שוקולד, קפה, קינמון ופלפל

עוגיות

עוגיות שוקולד קפה ופלפל

216

מושלמות לקפה

מעיין במדבר, פלפל בעוגיות, כמה ימים (שהתאפשרו בקושי) עם חברות…

היומיום סוחף ונדמה שלפעמים אנחנו רק ממשיכים, בלי קסם. יש שיגידו שאלה החיים. אבל אם נזכרים מדי פעם שהדברים החשובים סמויים מן העין, זה כבר משווה להם יופי!

* חלק מהתמונות בקולאז'ים צולמו בידיהן המוכשרות של גלית, דנה וגלית.

מודעות פרסומת

33 מחשבות על “הדברים החשובים סמויים מן העין

  1. איזה פוסט מדהים !!!!

    התמונות כל כך נפלאות… למה אנשים בכלל נוסעים לקצווי עולם לחפש טרקים…

    את כותבת על ניחוח קינמון אבל אין קינמון במתכון… האם נשמט? אשמח להבהרה כי רוצה מאוד לאפות את העוגיות…

    סוף שבוע כייפי…

  2. אילו תמונות מקסימות! והסיפורים גם.
    התמונות המרהיבות מעל הנחל, איזה נחל זה?
    וכמובן הסיומת המתוקה.
    (לא ידעתי שגם את הדרכת בצבא…)
    מאחלת לכם חורף גשום ונעים.
    וד"ש מהמרכז.

    1. תודה תמרי.
      הרבה הופתעו אבל זה נחל דוד – החלק העליון הפחות מוכר שלו.
      מקווה שניפגש מתישהו. במרכז 🙂 (למעיין היה רעיון מעניין…)

  3. אח, איזה יופי. כמה זמן לא הייתי במדבר… ובאזור המצודד של ים המלח, הכה חביב עליי (ובאמת בפעם האחרונה היה זה טרק ליד אותו מיצד זוהר).
    תמונות יפהפיות ומילים שעושות חשק לצאת ולטייל ברגע שהגשמים יעזבו (והתחבורה הציבורית בישראל תתפקד…). וכן, יש תכונה כזו למרחבים – הם מרחיבים את הלב והנפש.

  4. הי
    נהנת לקרוא את הרשומות שלך
    הן מפעימות וציוריות.
    והכתיבה לצד התמונות מיצרת טיול ארוך ארוך
    אל תוך הרבה תחושות.
    הפוסט האחרון עורר בי געגעוע למדבר
    המקומות נראים מיוחדים.
    אפשר לבקש ממך את המסלול? ופינות החמד?
    תודה מכל הלב יעל

    1. תודה רבה יעל
      ובטח, בשמחה גדולה: המסלול הראשון הוא צוק תמרור-עין בוקק – רק שימי לב כי עכשיו עין בוקק נסגר לשיקום אז אפשר לטייל הלוך ושוב רק עד מעלה בוקק. והמסלול השני הוא שביל צפית – מפל החלון – מעיין עין גדי – מערת דודים – דוד תחתון.
      פינות החמד כבר בפנים. עכשיו את רק צריכה לארגן כמה עלמות חמד 🙂

  5. מקסים!!! כמעט והצלחתי להרגיש את החום. אלא שהקור והאפרוריות פה התחזקו לאחרונה.
    מוצא חן בעיני שאלו עוגיות שאפשר להקפיא ולהוציא כשרוצים.
    יש אופציה גם בלי קקאו? האם זה משנה כמויות?

  6. איזה פוסט של חושים….. התמונות, המילים והריחות שמילאו את הבית. העוגיות יצאו טעימות מאוד. שחר אפילו אכל לפני האפיה 🙂 וכולנו היתקשנו לעצור את היד שנשלחה למגש אחרי האפיה. תודה !. שיהיה שבוע נפלא

    1. אני שמתי כפיות של אספרסו במקום הנס קפה וזה יצא מצוין!!! בעיקר למי שמאוד אוהב את הטעם של קפה אספרסו 🙂

  7. סיפור נפלא ותמונות מרהיבות!
    ואגב אבקת אספרסו (אינסטנט) היא אבקה דקה (כמו הקפה הנמס של עלית) של קפה שאמורה להיות חזקה במיוחד. זה ממש לא טעים לשתיה כמו שזה, כקפה (הבאתי פעם צנצנת מאנגליה וניסיתי. זה מגעיל ולא מזכיר אספרסו בשום צורה שהיא) אבל באפיה האבקה מאפשרת לתת טעם חזק של קפה בלי להוסיף נוזלים. לא מצאתי את זה בארץ, אבל אלה שני הסנטים שלי בנושא…

  8. אין ספק שמיישר את הקמטים, רק מלקרוא, התיישרו לי כמה….תמשיכי לחוות ולשתף את הקוראות בשקיקה בחוויות:)

  9. אידיתה, את כותבת מקסים, התמונות מספרות הכל. מצטערת שאני "יורדת" לציטוטים מבית מרגול אבל "אין, אין, אין עליך!!!!!!!!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s