שירים של רוח

רוחות של סתיו נושבות לי בלב, משירות עלי געגועים לדברים שהיו לי ולדברים שמעולם לא.

רחוב בגשם

בודד

מיסתורין

ואם יכולתי להתחיל מהתחלה, כמה הייתי רוצה להתחיל מההתחלה. להשליך הכל לרוח או את עצמי להשליך לרוח, שתיקח למקום אחר שם אני מתאימה יותר, מקום למידותי. מקום ליכולותי.

"זוהר צפוני"
"זוהר צפוני"

עלים שמחליפים צבעים, חצבים – במיקבצים שמעולם לא ראיתי כמותם, עננים מתגעשים בצבעים וצורות שנשמתך נעתקת, קולות העגורים בלילה – הם תמיד יודעים איך ולאן פניהם מועדות.

סתיו.

בשדה החצבים

חצב

שמש חצבים

שלכת / יפעה ש.

"היה היה איש.

האהבה שלנו פרחה לרוח,

הזמן נסע עליה. דרס אותה בגלגלים גסים.

אוקיאנוסים אותם חצינו בנפרד

זרו חול ומלח בעיניה העדינות. היא עצמה עיניים.

האהבה שלנו כבר לא רואה אותנו

ואז גם לעצמנו נעלמנו.

חרטתי הכל על עלה, שלא אשכח.

באה רוח סתיו והעיפה אותו למרחקים."

אי שם

כשהראש והלב מרחפים עם כל משב כדאי לאכול דברים שגדלים על אדמה. הם יכולים לתת לנו טעם של יציבות, מתיקות של ביטחון.

זה לא חייב להגיע במידות גדולות, גם דלורית יכולה להספיק או כך לפחות אני מקווה…כי דווקא לה יש נטייה לטפס ועדיין כוח הדלועים המקרקע איתה.

כבר התחלתי בניסיונות של פסטה עם דלעת אבל אז נתקלתי בפוסט הכל כך מגרה הזה ומייד נטשתי הכל. הייתי חייבת לבדוק מה קורה שם! בדחיפות!!!

בסופו של דבר המתכון שלי התרחק למדי מהמתכון שלה ועדיין הקרדיט במלואו על הרעיון וההשראה מגיעים ל Tieghan המוכשרת.

פיצת סתיו

פיצה פאי לסתיופיצת דלורית צלויה ובצל מקורמל – 2 פיצות שמנמנות בקוטר 26 ס"מ

אני מחשיבה עצמי כחובבת מושבעת של פיצה דקיקה ופריכה, פרושה פרי סטייל על התבנית, אבל הפיצה-פאי הזו הצליחה לסחרר לי את הראש וגרמה לי לדמיין איך אני מכינה אותה גם בחורף, באביב ובקיץ עם הירקות העונתיים המתאימים, הבצק כל כך אוורירי ורך והאפייה במחבת/תבנית הפכה אותה ליפיפייה אמיתית.

אם יש לכם מחבת ברזל זה בדיוק הרגע להשתמש בה ולהנות מנפלאותיה גם בתנור ואם לא אז תבנית קפיצית היא גם פיתרון נהדר. בדיעבד הייתי מפזרת פחות דלורית על הפיצות ויותר גבינה ומגוונת גם את סוג הגבינה ולא משתמשת רק בצ'דר הכתומה שמצאתי כאן, אבל כל אלו דברים שכבר תיקנתי במתכון.

אם אתם לא מכינים את זה בימים הקרובים אתם דלעת!!   ( הרווחתם מחמאה… :-))

לבצק

  • 3 כוסות (= 420 גרם) קמח
  • 11/2 כפיות (7 גרם) שמרים יבשים
  • 1 כוס+1 כף ( 270 מ"ל) מים
  • 2 כפות (28 גרם) דבש
  • 1/2 כפית (5 גרם) מלח גס
  • 2 כפות (16 גרם) שמן זית
  • קצת פולנטה לפיזור בקרקעית המחבת/תבנית

מה למעלה:

לדלורית

  • 1 דלורית בינונית
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 שן שום גדולה מעוכה בקליפתה
  • קצת פלפל שחור גרוס
  • 1 עלה דפנה
  • 1 כפית מלח גס

לבצל המקורמל

  • 3 בצלים גדולים פרוסים לטבעות דקות
  • 2 כפות שמן קנולה
  • 1 כפית דבש
  • 1/2 כפית מלח גס

לגבינות

  • 11/2 גביעים של שמנת חמוצה (300 גרם)
  • קופסת כדורי מוצרלה קטנים – קרועים או חצויים לשניים
  • 200 גרם גבינת צ'דר/מנצ'גו/פרמזן מגוררת או פרוסה

לאקסטרא טעם ושחיתות

  • 5 פרוסות בייקון (80-100 גרם) קצוצות לקוביות קטנות
  • עלי מרווה טריים וקצת שמן זית

הכנה

  1. מערבבים יחד בקערה את כל חומרי הבצק, לשים היטב כמה דקות עד שנוצר לנו כדור בצק אחיד, גמיש ורך. מכסים את הקערה בניילון נצמד ומניחים לשעה-שעה וחצי להתפחה.
  2. מחממים את התנור ל-190 מעלות.
  3. חוצים את הדלורית לאורכה, מוציאים את הגרעינים בעזרת כף. כל מחצית של דלורית חותכים ל-3-4 חתיכות ומקלפים מהן את הקליפה בעזרת קולפן. חותכים אותן לקוביות קטנות יותר, בערך בגודל של 1.5*1.5 ס"מ.
  4. מעבירים את קוביות הדלעת לקערה, יוצקים עליהן את השמן, מפזרים מלח+פלפל שחור, מוסיפים את עלה הדפנה ושן השום ומערבבים הכל עם הידיים.
  5. שופכים לתבנית תנור, משטחים ואופים כ-40 דקות. כדאי מדי פעם לערבב בעדינות כדי שכל הקוביות יאפו בצורה שווה. מוציאים מהתנור ומצננים.
  6. במחבת על אש גבוהה מטגנים את פרוסות הבצל בשמן כ-5 דקות. מנמיכים את האש, מוסיפים את הדבש והמלח ומטגנים-מקרמלים כ-30 דקות. חשוב לערבב בעדינות מדי פעם. כשהבצל זהוב-חום ורך אפשר לכבות, להעביר לצלחת עמוקה ולצנן.
  7. באותה מחבת בה טיגנו את הבצלים נטגן גם את חתיכות הבייקון. אין צורך להוסיף שמן – הוא יפריש מעצמו. מטגנים כ-5-8 דקות עד שהוא מזהיב-משחים ונהיה פריך. מעבירים לקערית ומצננים.
  8. ושוב לאותה מחבת מוסיפים קצת שמן זית, מחממים ומטגנים בו כ-14 עלי מרווה טריים עד שצבעם הירוק מתכהה והם נהיים פריכים. שימו לב לא לשרוף אותם! מעבירים לנייר מגבת ושומרים בצד.
  9. כשהבצק תפוח מוציאים אותו לשולחן מקומח קלות. חוצים אותו לשני גושים ומכל אחד מהם מכדררים כדור. מניחים בצד, מכסים בניילון הנצמד שעטף את הקערה או במגבת ומתפיחים עוד 15 דקות.
  10. בזמן הזה אפשר להכין את תבניות האפייה: להניח בתחתית נייר אפייה הגזור בדיוק למידה, לשמן את דפנות התבנית או המחבת וגם לפזר קצת פולנטה בקרקעית.
  11. מדליקים שוב את התנור על טמפ' של 190-200 מעלות.
  12. מרדדים כל כדור בצק לקוטר תחתית המחבת/תבנית, מעבירים למחבת ואם קצת מתכווץ – מחכים דקה ודוחפים בעדינות עם קצות האצבעות עד שמגיעים לדפנות.
  13. מורחים חצי מכמות השמנת על הבצק ומפזרים מעל את פירורי הבייקון המטוגן.
  14. מסדרים יפה את הבצל המקורמל על הבייקון ומעליו מפזרים כדורי מוצרלה חצויים ואת הגבינה הצהובה המועדפת. מעל הכל מפזרים קוביות של דלורית צלויה.
  15. אופים כ-12-15 דקות עד שהפיצה תפוחה, זהובה יפה והגבינה מבעבעת.
  16. מוציאים מהתנור ומפזרים מעל את עלי המרווה הפריכים ומטפטפים קצת מהשמן שנותר במחבת.
  17. לא צריך לקרוא לכולם לשולחן, הם יגיעו לבד מהריח!
  18. והכי תתאים פה כוס של סיידר אלכוהולי אם אתם מוצאים.

דלורית

דלורית צלויה

בצק, שמנת, בייקון
שמנת בייקון ובצל מקורמל

פיצה פאי לסתיו

פיצה פאי לסתיו

מוצרלה, דלורית צלויה ובצל מקורמל

מרווה

פיצת סתיו מושלמת

פיצהפאי דלורית צלויה ובצל מקורמל

107

 

פיצה פאי דלורית, בצל וגבינות

פיצה ג'ינג'ית
אני ג'ינג'ית!

 

דלורית, בצל מקורמל, בייקון וגבינות

פיצה סתווית

131

 

סנוניות בדרך לירדן / דודו פלמה

"סְנוּנִיּוֹת גּוֹזְרוֹת
שְׁמֵי אֱלוּל כְּחֻלִּים
בִּתְנוּעָה נֶחֱרֶצֶת.

כְּפַרְוָה זְהֻבָּה וְרַכָּה
נָעִים בָּרוּחַ גַּלֵּי עֵשֶׂב 
בַּדֶּרֶךְ לְיַרְדֵּן.

לְיַד גָּדֵר שֶׁל בַּרְזֶל
רוֹאוֹת פָּרוֹת 
אֵיךְ נֵרוֹת הֶחָצָב
נִפְתָחִים לְאַט
כְּפִרְחֵי זִכָּרוֹן
וְגוֹעוֹת בְּעֶרְגָּה
אֶל עֵגֶל נִשְׁכַּח.

צַעַר גָּדוֹל מְטַפְטֵף
מֵעֲטִינֵיהֶן, לְאַט, 
מִתְעַטֵּף, הָעוֹלָם,
סְתָו"

 

מודעות פרסומת

44 מחשבות על “שירים של רוח

  1. כי הפקה של כזה דבר יכולה לחסל אותך. וגם כי עידית היא לא מספיק מסחרית (וזו מחמאה, שיהיה ברור!).
    רק מהתמונות הללו אפשר להריח את הפיצה פאי יוצאת מהתנור, ריח חמים של פחמימות וסתיו. איזה כיף.

  2. אידית היקרה. כל פוסט מקסים מקודמו, מה יהיה?? מענין איך ייצא הבצק אם נשלב קמח מלא לאלה שכמותי!! הגיע הזמן לביקור נוסף במטולה!!

  3. אגב דלעת ודלורית, כחובב דלורית מושבע, היא מתאימה הרבה יותר במתכון כזה מאשר דלעת. היא יותר עדינה ומתקתקה יותר ומשתלבת טוב יותר בסוג הפיצה.

  4. רק לא מזמן הצטרפתי אליך וכבר… איזה יופי. נוגע בדיוק איפה שחשוף.
    אצלנו סתו אירופאי רחוק מהבית עם מיליון דלועים מדהימים והתמונות והשירים כאילו כוונו במיוחד אליי.
    זה לא אמור להיות שונה עם דלעת אחרת נכון? למשל דלעת ערמונים?

    1. תודה רבה רותם וברוכה הבאה 🙂
      דלעת ערמונים יכולה להיות נהדרת גם, בטח. בארץ היא פשוט יקרה יותר והיתרון הגדול של הדלורית, או כמו שמדייקים ומחמיאים לה באנגלית – butternut squash,הוא שאין לה כמעט חלל. מה שאומר הרבה יותר "בשר" והמרקם שלו מוצק יותר ופחות חוטי.

  5. המלנכוליות של הסתיו, על כל גווניה, מהכי עצוב ועד הכי כתום! מקסים!
    העגורים? זה אני שלחתי לך (!) שמעתי אותם כאן בלילה לפני כמה שבועות.
    הבטחתי להם שיהיה שם רגוע החורף הזה…

  6. התמונות שלך פשוט יפהפיות!
    אפשר הלרגיש את הרוח הקרירה והמבושמת מהצפון מגיעה עד לפה…
    וחוצמזה הפיצה פאי שלך מעורר תיאבון בטירוף
    הולכת לחפש משהו לנשנש במטבח 🙂

  7. (כנראה שכבר כתבתי את זה אבל אכתוב את זה שוב)
    איך אני אוהבת לגלות שירים דרכך.

    ומה זה אומר אם אני לא יודעת אם העיקר פה הוא המוזיקה, הכתיבה, התמונות או המתכונים?

    מופלא.

    1. חנה, עשית אותי מאושרת! לי זה אומר שאני מצליחה להעביר קצת ממני והרבה מיופיו של העולם, בכל מיני חושים ורמות.
      מרגש אותי מאוד. תודה רבה 🙂

  8. וואו. כזה אני רוצה. ועם תוספת בייקון וגבינה.

    צילומים נהדרים, וחייכתי למראה הזוהר הצפוני. אני מתגעגעת למרחבים. ומילא היתה פה עיר אמיתית ליהנות מיתרונותיה, אבל בהיעדר תחבורה ציבורית בשבת, גם אזור המרכז הוא לא יותר מעיירת ספר, נטולת נופים.

    ואפילו השיר של יפעה ש. יפהפה. איזה פוסט נפלא (:

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s