אקלר זכוכית

רק הלכנו לפגישת התרשמות בבית הספר החדש, ומה שזה עורר אצלי… יוווווו, הגדולה-קטנה שלי עולה בשנה הבאה לתיכון האזורי. איך כבר הגענו לכאן?

אז מה אם בתיכון הזה לומדים פחות ילדים מבבית הספר היסודי הראשון שלה ואז מה אם בין הכיתות הפזורות בשטח הירוק זורם לו נחל. אמיתי! איתן! אז מה???

ויום אחרי, הכתבה במוסף של הארץ על תמונות הוואטסאפ וסרטי הפורנו שנוער ארצנו מתנחם בהם ברגעיו הקשים, ותיכף הכנתי את האוהל לרגעים שאני מפחדת ובא לי לקחת אותן ליער נידח ולהגן עליהן לנצח מפני האנושות המיתדרדרת.

אלו הפחדים הכמוסים שבלב, בפועל אני די שמחה ומתרגשת בשבילה. בטוחה ביכולות ובכישורים של הילדה המדהימה הזו, שיותר משהיא הבת שלי ולכן אני ככה קצת לא אובייקטיבית (ואני דווקא כן!), אני נפעמת ממנה כבת אדם חכמה במיוחד, תמיד בכאן ובעכשיו וליבה לב זהב – תכונות שהיא הגיעה איתן לעולם. המחשבות האלו הזכירו לי שמזמן לא  הכנתי לה את הקינוח האהוב עליה מאז היתה בת שלוש. כמעט עשור שלם חלף מאז היינו מתפנקות פעם בשבוע על קופסה קבועה מאידלסון 10: מילפיי אגדי ואקלר זכוכית – ככה היא קראה לו לאקלר המצופה קרמל, וכמה התאכזבנו כשהם הפסיקו לצפות את האקלרים המיניאטוריים שלהם בקרמל אבל התנחמנו בפחזניות הרגילות המפודרות אבקת סוכר ועכשיו מי כבר מגיע לשם בכלל… זאת אומרת ברור שיש ברי מזל שמגיעים, אנחנו פשוט כבר לא בכיוון…  מזל שיש לנו זכרונות 🙂

אקלר זכוכית

ובמטבח בחשתי ובחשתי, גם בצק רבוך גם פטיסייר, וזילפתי וזילפנו כי אין מצב שהן מוותרות על זילופים, ואפיתי ומילאתי ורק אז גיליתי לה שהם הולכים לעטות גלימת זכוכית במיוחד בשבילה כי היא תיכף עולה לחטיבה והיא הסתכלה עלי במבט מלא שמחה וחמלה וחייכה, "איזו מגזימנית את אמא" אמרה ונתנה ביס.

ביס

אקלר זכוכית – אקלר בציפוי קרמל  כ- 20 אקלרים בינוניים

אקלר הוא בעצם פחזנית מוארכת ומה שנהדר בקינוח הספציפי הזה הוא שנגיסה אחת ממלאת אותך אושר עילאי: שכבת קרמל דקיק ומתוק מצפה בצק עדין ומלוח קמעה ובתוכו מתערסל קרם חושני ומתפצפץ מגרגרי וניל.

פעם חשבתי שמסובך להכין אקלרים אבל לא כך הוא. אם צלחתם את הפעם הראשונה כבר לא תוכלו להפסיק ותגלו בעצמכם שאתם "מתקתקים" את הקינוח הזה בקלות וזריזות מפתיעות.

האפשרויות למילוי וציפוי אקלרים הן כמעט בלתי מוגבלות (תראו למשל מה קורה כאן) אבל למרות אהבתי העזה לקפה ומכאן לאקלר קפה, אני דבקה באקלר זכוכית המשפחתי שלנו.

*את הציפוי צריך להכין קרוב להגשה כדי שהקרמל לא יתרכך.

לאקלרים

  • 200 גרם חלב
  • 200 גרם מים
  • 180 גרם חמאה
  • 1 כפית מלח
  • 11/2 כפיות סוכר
  • 220 גרם קמח
  • 5 ביצים

לקרם פטיסייר

  • 500 מ"ל חלב
  • 80 גרם סוכר
  • 1/2 מקל וניל חרוץ לאורכו
  • 4 חלמונים מביצים גדולות
  • 45 גרם קורנפלור

(תוספת למעוניינים: 100 גרם קצפת רכה יחסית וממותקת קלות – לאיוורור הפטיסייר. מערבבים היטב יחד עם מטרפה או במיקסר עם המקצף, כשהקרם קר)

לזיגוג הקרמל

  • 150 גרם סוכר = 3/4 כוס
  • 2 כפות מים

הכנה

  1. נתחיל עם הפטיסייר כדי שיספיק להתקרר:
  2. טורפים בקערה קטנה את החלמונים, הקורנפלור וקצת מהחלב.
  3. מוזגים את רוב החלב לסיר קטן, מוסיפים את הסוכר והוניל, מערבבים ומביאים לרתיחה. מוציאים את כל גרגירי הוניל מהתרמיל ומנמיכים את האש.
  4. מוזגים מעט מהחלב החם אל תערובת החלמונים שבקערה תוך כדי בחישה וכשמעורבב היטב מוזגים עוד קצת חלב חם.
  5. שופכים את תכולת קערת החלמונים אל הסיר, מערבבים ומוסיפים לבשל עד שהתערובת מסמיכה ועולות בה לפחות שתי בועות הר געש. לערבב כל הזמן! התהליך לוקח קצת זמן, תלוי כמובן בעוצמת הלהבה, אבל אני מעדיפה לעשות זאת לאט ובטוח.
  6. מעבירים את הקרם הסמיך למסננת שעומדת מעל קערה או קופסת איחסון. עוזרים לו לרדת עם מרית.
  7. מניילנים את פני הפטיסייר – ממש צמוד אליו-  ומעבירים למקרר.
  8. ככל שכלי האיחסון יהיה רחב ושטוח כך הקרם יתקרר מהר יותר – תלוי כמה אתם ממהרים.
  9. ועכשיו לאקלרים: שמים בסיר קטן את החלב, המים, החמאה, המלח והסוכר ומביאים לרתיחה.
  10. מוסיפים בבת אחת את כל כמות הקמח ומערבבים נמרצות בעזרת כף עץ חזקה או מטרפה עד שנוצר לנו בצק שנפרד מדפנות הסיר. מוסיפים לבשל את הבצק הזה עוד דקה או שתיים ומורידים מהאש.
  11. אם יש לכם מיקסר שיחקתם אותה חברים! מעבירים את הבצק לקערת המיקסר, מחברים את הגיטרה (ולמי שלא מכיר זה לא וו הלישה ולא המקצף, אז מה שנשאר) ומפעילים על מהירות נמוכה למשך שלוש ארבע דקות. כך אנחנו מקררים קצת את הבצק כדי שלא יתבשלו לנו הביצים שתיכף נוסיף.
  12. מוסיפים את הביצים אחת אחת, צריך לתת להן להיטמע בבצק אחרי כל הוספה.
  13. אחרי הביצה החמישית הבצק יהיה רך ועיסתי יותר ואם תקחו טיפה בצק על האגודל ותדביקו אליו את האצבע , כשתפרידו – ימתח לכם חוט בצק גמיש. זה סימן שהבצק לא צריך עוד ביצים.
  14. אם אין לכם מיקסר – ממש כמוני – יהיו לכם אקלרים עבודת יד-לב-ריאה אורגינל, שום דבר שמרים משקולות אולימפי לא יוכל לעשות…
  15. מחממים תנור ל- 190 מעלות.
  16. מכינים תבניות מרופדות בנייר אפייה, מעבירים את הבצק לשק זילוף עם צנטר חלק או משונן, רחב יחסית, ומזלפים פסי אורך לפי  החשק. אני נוטה איכשהו ליצור אקלרים דמויי עצם… אם תחשקו בכאלו זלפו גבעה גדולה יותר בהתחלה, מישכו ממנה זילוף יציב ושוב עבה יותר בסוף.
  17. אופים כעשרים דקות ולא פותחים את הדלת תוך כדי.
  18. כשהאקלרים קרים יוצרים בתחתיתם 3 חורים בעזרת הצנטר. מזלפים לתוך החורים האלו את קרם הפטיסייר.
  19. לציפוי הקרמל שמים בסיר קטן את הסוכר והמים ומערבבים קלות, מבשלים על אש בינונית עד שנוצר סירופ. מטלטלים בעדינות את הסיר שכל הסוכר ימס. ממשיכים לבשל תוך השגחה צמודה עד שנוצר קרמל עינברי זהוב. עדיף לא לערבב עם כף בכלל ורק לטלטל קצת את הסיר אם צריך. הקרמל ממשיך להתבשל גם כשמורידים את הסיר מהאש אז שימו לב לצבע שלו! מורידים מהאש מיד.
  20. בזהירות בזהירות בזהירות טובלים את האקלרים בסיר הקרמל, רק את הכיפה שלהם, והופכים חזרה ומניחים על התבנית. לחלופין אפשר פשוט לזרזף עליהם קרמל. ושוב זהירות על האצבעות!!!

אקלר

חורים עם הצנטר בבסיס

מקרמלים 3

אקלר זכוכית

אקלר בציפוי קרמל

אקלר זכוכית

 

אקלר זכוכית

אקלר במילוי פטיסייר וציפוי קרמל

קריסטל קרמל

טיפת קרמל

 

 

וזה כשר לפסח?…

לא, אבל הנה עוד אחד והוא בגירסת ה"בלי גלוטן"  🙂  (וחוצמזה יש איזה יום-יומיים עד פסח…)

 

 

מודעות פרסומת

20 מחשבות על “אקלר זכוכית

  1. וואו. התמונות עם "חוטי הזהב" וזו עם הביס שחושף את הווניל… וטיפת הזהב… מדהים. מה עשית לי, יש לי קרייבינג לווניל ולקרמל עכשיו (אבל אצטרך להסתפק בפוקצ'ה שהבצק שלה תופח ממש עכשיו). יפהפה.

    וכן, הכתבה ההיא ב"הארץ" מזרה אימה וייאוש, ואפילו אין לי ילדים.

    1. תודה יעל. פעם פעם פעם השתעשעתי ברעיון לקרוא לבנות שלי דבש ופטל (!!!! אלוהים ישמור…) אבל פתאום וניל וקרמל נשמע לי כל כך יותר הולם 🙂

  2. אידיתה, עשית לי חשק לקרמל משהו ועכשיו!!! לצערי ,המטבח שלי כולו זרוע במאקרונים לכבוד הפסח….. ולא יהיו פחזניות עד לאחרי החג. אבל וואלה, נתת לי רעיון, אולי אנסה לקרמל איזה מאקרון?! (וואו הרווחתי על הדרך גם חרוז..)
    התמונות משגעות כתמיד, והאקלר נראה מגרה ביותר.
    בחוץ ,שעתה היפה של החוטמית הזיפנית, אל תשכחי לצלם עבורי כמה תמונות.
    נשיקות,
    אלה

      1. עזבו חוטמית, זו שעת הסחלבים! אתמול באזור המירון ובית ג'אן נצפו 7 סוגי סחלבים, חלקם בכמויות נאות ביותר. רוצו לטייל לפני שייגמר.

        1. יעל! בפעם הבאה את לוקחת אותי גם! פליז 🙂 למרות שנדירות לא עושה לי את זה בהכרח…מתה על מרגנית תכולה כמו על אירוס נצרתי (שממש במקרה גדל לו כאן בחורשה שליד הבית)

  3. מרהיב!!! גם אני משוגעת על אקלרים והחביב עלי ביותר, קפה בציפוי פונדנט!! אבל בפעם הבאה שאכין אצפה אותם בזהב המקסים והמגרה הזה.סיני כבר הזמין(:

  4. הכל זהב…הבנות המקסימות, האקלר המגרה וידי הזהב שלך.
    אתמול אחה"צ הנעמת את זמני בפקק עם הזהב הזה.. (יש גם פן חיובי בקידמה).

    1. בהשראתך חגיתוש רואת הכל:
      "לא כל אדם אשר יוצא לרחוב
      רואה את מה שלפניו
      על פי הרוב אדם יוצא לרחוב
      והוא טרוד בענייניו
      מתחשק לגשת אליו קרוב
      ולומר לו בצחוק רחב….הכל זהב"

      אני צריכה לאמץ את המנטרה הזו לעצמי… תודה נהדרת שלי

  5. מדהים מדהים!! יפהפה!
    גם ייחטפו כמו ברק (מקור השם בצרפתית)
    לגבי הכשרות אולי זה כן? בלי אבקת אפיה וכל השאר?

    חג שמח!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s