פלצעל'ה

לסבא רבא שלי היתה מאפייה בחיפה. כשקראתי בצילה של יהודית קציר, על הטיולים של יהודית – סבתה של המחברת – וחבריה ברחובות חיפה של שנות העשרים במאה הקודמת, שמתי לב שהם עצרו באחת המאפיות וקנו לחמניות או דבר מאפה אחר, השתעשעתי במחשבה שזו היתה המאפייה של סבא רבא אריה.

החדר של סבתא היה גם החדר שבו אוחסנו שקי הקמח לכן היא זכתה לחתול שגר איתה בחדר. הנקודה הזו בסיפור הפתיעה אותי כי לסבא וסבתא היו תמיד כלבים/ות: פייטר, לייקה1, לייקה 2, לייקה 3, חץ 1, חץ 2 ומדי פעם גם כלבים משוטטים שנאספו אליהם כתחנת ביניים. עלי ועל אוסף החתולים שלי הסתכלו בתמיהה מחוייכת, ופתאום לגלות שגם לסבתא היתה היסטוריה חתולית פעם! (אולי אף יותר מחתול אחד? אולי היא אמרה חתול כשם גנרי אבל בעצם חיה איתם שושלת של שומרי קמח?).

היא היתה מתעוררת לפעמים לפנות בוקר לקול נהמת הלהביור שהדליק את תנור המזוט הגדול שעמד בחדר המאפייה הסמוך. אבא שלי זוכר רק את הסופגניות בחנוכה ואת הצנימים שעזר לסבא שלו לארוז. כשסבא וסבתא שלי התחתנו ניסה סבא רבא אריה לשכנע את חתנו הצעיר ללמוד את המקצוע אבל את סבא שרגא האפייה לא עניינה כלל, וכך גם את שני אחיה של סבתא, והמאפייה נידונה להימכר כשסבא אריה הזדקן והתעייף.

בימי שישי סבא אריה היה מפנק את בני המשפחה ומכין להם מאפה אישי שאהבו: חלת צימוקים, לחמניה או שנק קינמון ולסבא שרגא – פלצעל'ה.

כאן תופחים בשקט
כאן תופחים בשקט

בכל נסיעה שלנו מ או אל אופקים אבא היה מוכרח לעצור במפגש יד מרדכי ולאכול פלצעל'ה שהכינה מי מחברות הקיבוץ שהפליאה גם להכין שטרודל תפוחים. ההתמכרות שלנו, הילדים, היתה מהירה. בדרך ניסינו לחשב מה יקרה אם לא יהיו לנו חמישה פלצעל'ה? מי יוותר? מי יאכל רק שטרודל? אבל אם גם אין שטרודל מה יהיה? זה כבר היה מלחיץ מדי……

לא היה בשום מקום אחר פלצעל'ה, כאלו או אחרים. שטרודל עוד אפשר היה למצוא פה ושם אבל פלצעל'ה? אין! זה היה מאכל משפחתי כמוס שבדרך נס התגלו עקבותיו ביד מרדכי. (ואולי מקורות יודעי דבר יוכלו היום לספר לי משהו על האופות המהוללות? כן, רווצ'וק, אליך אני פונה 🙂 )

ואז הגיעה השנה שמפגש יד מרדכי השתנה, גדל והשתכלל. כבר לא הכינו שם פלצעל'ה רכים ושמנמנים שהיו מכתימים את הנייר הלבן שאחז אותם, השטרודלים התרוקנו מתפוחים וכל מיני מכונות החלו להכין קפה ושוקו דלוח בלחיצת כפתור ואז גם הגיעו השנים שהפסקנו לנסוע לאופקים.

עגורים כגרגירי פרג לרוב
עגורים כגרגירי פרג לרוב

עגורים

חודש מרץ מביא איתו את האביב, את חג פורים שנהיה גם חג הפרג ואת העגורים הנודדים חזרה לאירופה ונושאים איתם זכרונות משנה שעברה, מהיום שסבא נפטר.

מפטרלים מעל פטרול של האו"ם
מפטרלים מעל פטרול של האו"ם

ככה נראית הגינה שלנו החודש

זוהר בדשא
זוהר בדשא

לבנדר

אירוס

לבלוב

דולב

וככה החורשה שליד

רקפות

פרפר

נורית

אירוס אחה"צכליל החורשזחל זחלילי

חרדל

אז כל הדרכים הובילו אליו- אל הפלצעל'ה.

אתם בטח כבר כוססים ציפורניים במתח… מה זה לעזאזל הפלצעל'ה הזה???  ובכן: רוב האנשים שמכירים אותו קוראים לו פלצעלך, אצלנו משום מה הוא מתכנה פלצעל'ה. בגולת ניו יורק היה עליו עליהום לפני כמה שנים, שם הוא מכונה ביאליסטוק קוכן או בקיצור ביאלי. ההתרגשות סביבו היתה קשורה לעובדה שהוא התגלה לאחר שכמעט נעלם מהעולם יחד עם מרבית האופים והאופות שלו – יהודי פולין. מדובר במאפה קטן ושטוח שבמרכזו תלולית של בצל ופרג. נשמע פשוט ובסיסי נכון? אבל נראה אתכם עומדים בפני אחד כזה המכשף אתכם בניחוחות. אין לכם סיכוי!

פלצעל'ה

הכנתי פלצעל'ה כמה פעמים גם בעבר אבל אף אחד מהם לא דומה למיתולוגי שלי מיד מרדכי. הפעם הזו הכנתי אותם משני בצקים: האחד בצק של חלה – מחווה משוערת לפלצעל'ה שסבא רבא אריה היה מכין לסבא שרגא והשני מבצק רך יותר של לחמניות חלב צרפתיות – פאן דה מי – שחשבתי שיהיה קרוב יותר לזה מיד מרדכי. בנוסף השתמשתי בבצל בשני אופנים, חי מול מטוגן מעט, ובשני המקרים התוצאה היתה מצויינת אבל נראה לי שבגירסה המקורית השתמשו בבצל חי.

פלצעל'ה  – 9 מאפים

לבצק מספר אחד:

  • 150 מ"ל חלב פושר
  • 200 מ"ל מים
  • 11/2 כפיות (7 גרם) שמרים יבשים
  • 1 כף סוכר
  • 500 גרם קמח לבן
  • 2 כפיות (10 גרם) מלח שטוחות
  • 30 גרם חמאה רכה

לבצק מספר שניים:

  • 200 מ"ל מים
  • 11/2 כפיות (7  גרם) שמרים יבשים
  • 500 גרם קמח לבן
  • 2 ביצים
  • 2 כפיות מלח
  • 1 כף סוכר
  • 50 גרם שמן צמחי

לבצל:

  • 3 בצלים בינוניים קלופים וקצוצים לקוביות גדולות
  • 21/2 כפות שמן צמחי
  • 1 כף גרגרי פרג שלמים (לא טחון) לפיזור מעל או לעירבוב עם הבצל – לפי העדפתכם.
  • מלח גס לפיזור מעל
  • ביצה טרופה למריחת הבצק

הכנה:

  1. מערבבים את כל חומרי הבצק יחד בקערה גדולה ולשים היטב כשבע-עשר דקות. כשנוצר בצק אחיד, רך וחלק עוטפים את הקערה בניילון נצמד ומתפיחים כשעה וחצי-שעתיים עד להכפלת הנפח.
  2. מוציאים את הבצק למשטח מקומח מעט ומחלקים אותו לחתיכות של 100 גרם.
  3. מכדררים כל חתיכה לכדור ומניחים אותם בצד, מכוסים בשקית או מגבת, למשך רבע שעה.
  4. בזמן הזה קוצצים את הבצל. אם החלטתם לטגן אותו מעט כדאי לעשות זאת קודם על מנת שיספיק להצטנן לפני שמניחים אותו על הבצק.
  5. פותחים את כדורי הבצק בעזרת הידיים או עם מערוך לעיגולים בקוטר של 10-12 ס"מ = זאת אומרת משטחים למעין פיתה קטנה.
  6. מורחים את שולי הבצק בלבד בביצה טרופה.
  7. עורמים באמצע ה"פיתה" חופן של בצל קצוץ ומועכים קצת לתוך הבצק.
  8. מפזרים מעל גרגירי פרג (אם לא עירבבתם קודם עם הבצל) ומלח גס.
  9. מתפיחים כחצי שעה ובזמן הזה מחממים את התנור לחום של 190 מעלות.
  10. אופים כ-12-15 דקות עד שהמאפה זהוב וקצות הבצל משחימים מעט. והריח, הו הריח, ישגע אתכם.
מאפה בצל ופרג
זה עם בצל מטוגן מעט
21
וזה עם הבצל החי
זה עם הבצל המטוגן
וזה עם הבצל החי
וזה עם הבצל החי
מעדן
פלצעל'ה בקריסטל של סבתא רבא אידק'ה

לזכרונות יש צבע, טעם וריח. אני חושבת שכשאוכלים זיכרון קל יותר להתבונן ברגש.

מודעות פרסומת

27 מחשבות על “פלצעל'ה

  1. השיר השני ששמת הוא אחד האהובים עליי בתקופה האחרונה, והלחמניות (אם אפשר לקרוא להן כך) נראות מעולה.

    1. אני מהרגע שנתקלתי בשם הכלבה, לא יכולתי שלא לזמזם את "לייקה" של ארקייד פייר (איך נתנו שם כזה רוסי קלאסי לכלבות, ואז קראו לכלבים "חץ"? היו צריכים להמשיך עם אלכסנדר! או גגרין! (-: ).

      1. חחחח… זה השורשים הרוסיים של סבתא ועוד בכלל הסתבר לי ששכחתי את פייטר. בערוב ימיהם הם התמתנו וקראו לכלב האחרון שלהם בשם התמים ושוחר השלום יולי. משם כבר הדרך היתה אל החתולים.. ודווקא סבא.

  2. סבתא שלי עליה השלום, היתה מכינה גם.איזה זיכרונות הצפת אותי עכשיו.והגינה-מקסימה!!

  3. פוסט מעורר געגועים…לאנשים ולימים של פעם. עכשיו כבר ברור שהאפייה היא בDNA שלך.
    לפני כשנה נדבקתי ב"טרפת מתכוני ביאלי'ס" ..חרשתי את הרשת ואספתי "כמה" שנראו לי הכי אותנטיים…הם עדיין מונחים בערימה \-:

  4. פוסט מ ק ס י ם אני חושב (לא בטוח) שפלצעלה זה אחד
    ופלצעלך זה רבים. היות שתמיד אוכלים הרבה יותר מפלצעלה אחד, יותר נכון להגיד
    פלצעלך

    1. נ ו ע ם! איזו הפתעה נחמדת ועוד בגירסת פולניה לאבשלום קור…. 😉
      אבל באמת נשמע הגיוני מה שאמרת. ובדיוק היום הכנתי לי סנדביץ סלמון עם האחרון שהיה בפריזר. למה שרק אתה תתפנק שם? 🙂

  5. איזה פוסט מהמם כרגיל.
    מלא ניחוחות
    אבל איך מכולן התמונות שלך זו של התפיחה הפנטה אותי לגמרי…?
    🙂

    1. את פיה חרוצה ונדיבה מאין כמותה 🙂 ואילו אני רק חושבת מתי כבר אכנס למיטה ואקרא על כל הוניל שמחכה אצלך…

  6. אידיתה,
    כבר שנים אני מחפשת אחר מתכון הפלצעלה האבוד (תשאלי את דנה….). גם אני גדלתי עליו, בזכות הסבתות הארגנטינאיות (ממוצא פולני -כמובן!!!) שהיו בקיבוץ שבו נולדתי, הן היו מכינות כאלה פלצעלכים קטנים לכבוד ימי ההולדת של נכדיהם, חברי לקבוצה. אני, שהייתי מטורפת על המאפה הנהדר, הריחני, המשלב בצק רך רך, ומתיקות של בצל ופרג, הייתי מקנאה בילדים ברי המזל האלה, שיש להם סבתות מפנקות כאלה (שלי, מן הסתם, חייתה בצרפת, והגיעה לביקורים קצרים אחת לכמה שנים…). אבל זה כבר לסיפור אחר.

    ואת- נהדרת כתמיד בתמונות הפריחה המרהיבות והצפורים,הנודדות שלך
    מחזקת את ידייך בשימור מתכון כה נפלא, שכמעט נכחד מהעולם.
    מחזקת ומנשקת,
    אלה

    1. אלולה כמה נקודות משיקות יש לנו, הא? ואיך פיספסנו את זו? .. אולי כי מזמן לא בילינו ביום עבודה משותף 🙂 מחכה לשבוע הבא… תודה שרי.

  7. le tue foto sono fantastiche, gli anemoni stupendi, anche nel mio giardino sono tutti fioriti,
    le tue parole sono precise, entrano nel cuore
    la tua musica è anche la mia, la conosco sempre
    i tuoi fltzal sono perfetti

    your photos
    are fantastic, beautiful anemones, even in my garden are all in bloomy,
    your words are precise, into the heart
    Your music is also my own, I always know
      and
    your fltzal are perfect.
    Sandra

    1. תודה רבה שלי, מקסים.
      באמת בתחתית התפריט רשומות בצליות פרווה – שאני מניחה שהן הפלצ'עלה – אבל 18 שנות הניסיון הרשומות מרמזות לי על מישהי קדומה אף יותר… יכול להיות?

  8. צודקת זו הייתה מרים גרטנר. היא כבר הרבה מאוד שנים לא עובדת שם. היא באה מארגנטינה (הדור הקודם היגר מפולין לארגנטינה). מקורותי בקיבוץ לא בטוחים שהמתכון של דליה הוא אותו מתכון, אבל הוא בטוח לא מאוד רחוק מהמקור).

  9. בדיוק סיימתי שיחת טלפון עם סבתא שהבטיחה שתכין השבוע פלצעלעך (אצלנו הם פלצלעך) ואז נתקלתי בבלוג שלך… עם הפוסט הביתי והמקסים הזה
    אני כבר כמה דורות קדימה מהסבתות מפולין שמכינות פלצעלה אבל מכינה אותם עם הקטנצ'יק שלי שאוהב להכין וגם לזלול אותם…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s