לצלול באגם של חלב שקדים

עבר הרבה זמן מאז צללתם איתי  אז הדקו חגורות גבירותי ורבותי, החשבתם שלנצח מתכונים וקיץ וכיפאק היי?

*

החופש הזה עולה לי על העצבים! די כבר! רוצה להיות לבד ושיהיה לי שקט. לפחות לכמה שעות ביום. שאוכל לעבוד יותר מהר, שאוכל לחשוב יצירתי, שאוכל להתגעגע. בעצם לא הכל רע בבית הספר… למרות שלבי נחמץ שהן צריכות שוב להכנס למכבש הזה. כמה טוב להן לא לעשות כלום, לא למהר, לא להיות חייבות. היו לנו הרבה תוכניות לחופש הזה ולא הספקנו כלום…כמעט.

דווקא התחלתי את התקופה הזו אופטימית, אתם אולי זוכרים, ולאט לאט דברים נתקעו. הרבה שאלות התעוררו בי, בעיקר בלילות ללא שינה. הלילות שלי בזמן האחרון כמו תפוח רקוב – מבחוץ לא רואים אבל בפנים מקולקל. נרדמת לקצת, מתעוררת להרבה ומספיקה טיפונת לחלום כשאני נרדמת לעוד קצת בסביבות חמש בבוקר. איך אפשר בלי חלומות?

איזה שאלות? ובכן… כאלו למשל:  איך מכניסים שמחה ללב? ממש פנימה, עמוק, למרכז שלו? שיחזיק מעמד? איך נהיים קלים? איזה טעם יש לדבר הזה שמעורר לחיים שיש בהם סיפוק ואנרגיה ונוכחות?

וגם, אם הנשיקה של הנסיך ליפיפיה הנרדמת היתה הופכת למאכל, איך היא היתה נראית? איך היא היתה נטעמת? כי כזאת אני מחפשת ומחפשת ומחפשת. לא את הנשיקה או המאכל באמת אלא את המהות. את המשהו העלום שרוצים ולא יודעים מהו. יש לו הרבה קריטריונים אבל רק חלק מהם הצלחתי למפות:

שיהיה קסום, שיהיה ענוג, כמו….  קצף  ורדים על  מקפא שקדים רוטט

שיהיה רגיש ומרגיע כמו  צ'אודר של תירס שכרגע נקטף בשדה

שיהיה עסיסי ובועט כמו שרימפס מוקפץ בצ'ילי ועלי בזיליקום מאיזה ווק תאילנדי

שיעשה חם בבטן ונעים בראש כמו… כוס אולד פאשן של בלוויני 12 ושתי קוביות קרח

כל זה ועוד נדרשים מהמשהו הזה (והוא בכלל לא ידע שהוא כזה…). ותארו לכם שזה באמת היה נפתר עם אוכל…

אז אני מדמיינת שזה נפתר עם אוכל כי עוד לא מצאתי דרך אחרת לזמן הזה, ולא איזה כוחות נפש טמירים ואפילו לא נסיך עם נשיקה שמעירה לחיים.

כדי לרומם את רוחי אני מפנטזת שאני טובלת באגם של חלב שקדים. אני משוגעת על שקדים ומאז שאני ילדה אני משוגעת על רוזטה. למי שלא מכיר, רוזטה היא משקה שקדים קסום. היא המרענן לקיץ ה-6 שלי. מכינים אותה מסירופ מרוכז לבן שאליו מוסיפים הרבה קרח ומים קרים ומערבבים, נוצר משקה חלבי ומרענן במיוחד עם טעם וריח שקדי שקשה לי לעמוד בפניו.

משהגיע הקיץ היינו שותים בצד אחד של המשפחה  סודה וחמיצה קרה ובצד השני רוזטה תוצרת בית. אני זוכרת את בני הדודים שלי אוספים המוני גוגואים לא רק כדי לשחק אלא גם כדי לפצח ולהכין רוזטה. הגלעין הפנימי של המשמש דומה מאוד לשקד קטן והוא מר, וכדי להכין רוזטה טובה חייבים  שקדים מרים.

מהרוזטה של הילדות זה המשיך אל רימונה מ"מנוחה נכונה" של עמוס עוז. ניחוח סבון השקדים המרים שלה נישא מדפי הספר אל אף הנערה שהייתי וגרם לי לקנות ברבות השנים כל סבון, שמפו וקרם שהבטיח לי את ריח השקדים הנכסף.

אם יצא לכם לטייל קצת בחופש הזה באזור הרי ירושלים והרי הגליל יכול להיות ששמתם לב לשקדיות העומדות מלאות שקדים המוכנים כבר לאכילה בגירסתם היבשה, אלא שלרובן שקדים מרים. מבחינתי זה אוצר. זה בדיוק מה שצריך במטבח כדי להכין מרציפן משובח או גלידת שקדים או רוזטה. וברור שאתם רוצים להכין רוזטה! אם לא לשתות אז לשחות, לא? (לא??? איזה מן אנשים אתם??)

שקדים מרים

שקדים מרים אפשר גם לקנות בחנויות מסויימות, למשל בשוק לוינסקי, אבל אם יצאתם לטיול ופגשתם שקדיה הסיכוי שהיא תענה על שאלתכם: "מתוקים או מרים?" הוא קלוש. המלצתי – לפצח שקד אחד ולטעום ביס פצפון. לא להשתגע בבקשה, לא בא לי להיות מואשמת בהרעלה. בשקדים מרים יש ריכוז גבוה יותר של… ציאניד, אם לא ידעתם עד עכשיו…(אולי כבר מאוחר מדי?  😉 )   אבל אל תדאגו, הכמות שבה אנחנו משתמשים לא גורמת כל נזק. אם השקדים מתוקים אשריכם ואם הם מרים, אספו לכם תריסר ואשריכם גם כן.

רוזטה ביתית – לבקבוק המכיל כ- 800 מ"ל  של סירופ שקדים חלומי

  • 200 גרם שקדים טבעיים – אפשר גם מולבנים
  • 12 שקדים מרים
  • 500+50 מ"ל מים מינרליים או מפולטרים
  • סירופ סוכר מצונן העשוי מ: 450 גרם סוכר+350 מ"ל מים. לערבב בסיר קטן, להביא לרתיחה ולכבות אחרי שתיים-שלוש דקות.

עדיף בלנדר אבל למי שאין אפשר גם בפוד פרוססור.

  1. טוחנים את כל השקדים עם 500 מ"ל מים, בהתחלה בפולסים ואחר כך ברצף למשך כמה דקות. אם צריך עוצרים ומורידים מהדפנות ומפעילים שוב. נוצרת עיסה רטובה ומימית. אם נותרו גושי שקדים להמשיך לטחון עד שהכל מעוך וטחון ואחיד. מעבירים את העיסה מהבלנדר אל חיתול המונח בתוך מסננת מעל לקערה. שופכים לבלנדר את 50 מ"ל המים הנותרים ומטלטלים ידנית רק כדי לשטוף מהמיכל את שארית העיסה ויוצקים הכל לתוך המסננת. נותנים לעיסה לעמוד ולטפטף לתוך הקערה כעשר דקות ואז אוספים את שולי החיתול לצרור וסוחטים בכוח את הנוזלים שנותרו עד שנשארת רק "גבינת" שקדים מוצקה ויבשה (ממנה תיכננתי להכין עוגיות אך לא הספקתי ).
  2. מערבבים את כל כמות חלב השקדים שסחטנו עם כל כמות הסירופ (שוב, שימו לב שהוא לא חם) והעבירו לבקבוק נקי.
  3. ויש לכם סירופ רוזטה  🙂 שמרו אותו במקרר.

עיסת שקדים

חלב שקדים 1        חלב שקדים 2גבינת שקדים

רוזטהרוזטה

סירופ רוזטה

כוס רוזטה

רוזטה

כדי להכין כוס גדולה של רוזטה מרווה תצטרכו כ-3-4 כפות סירופ, הרבה קרח והרבה מים קרים. ערבבו הכל יחד.

כדי להעביר את הימים האחרונים של החופש, כדי לאסוף כוחות לפני החופש הגדול-בינוני הנוסף הבא עלינו לטובה, כדי לנסות לשמוח וכדי _________ השלימו לפי הצורך – כדאי לכם מאוד לנסות את הקוקטייל הבא

קוקטייל ערק ורוזטה – שתי כוסות גבוהות

קוקטייל ערק ורוזטה

החיבור של שני הלבנים האלו ממכר, כדרכו של לבן, אבל מי שלא אוהב את טעם האניס של הערק יכול לנסות עם וודקה ולספר לי איך יצא

  • 11/2-2 שוטים של ערק (90- 120 מ"ל)
  • 7 כפות סירופ רוזטה
  • 4 שוטים מים קרים מאוד (240 מ"ל)
  • המון קרח
  • 2 גבעולים ארוכים של נענע/לואיזה/לבנדר לקישוט וקצת טעם

מערבבים את המים, הסירופ והערק. ממלאים את הכוסות בקרח ויוצקים עליו את המשקה. מקשטים בגבעול.

קוקטייל רוזטה וערק

קוקטייל קייצי בטעם שקדים

שקדים ואניס

עכשיו יתאים פה איזה שיר ערבי צרפתי כזה שהיו שומעים בבית של סבא דוד וסבתא ג'ורג'ט זכרם לברכה, שמהם כנראה ירשתי את האהבה הגדולה לרוזטה.

אבל מי שיוכל, כי אני מודה – זה חומר שכבד מאוד על הלב, שינסה להקשיב ל"עץ אגוז". שירו של גבריאל בלחסן שנמצא לפני יומיים ללא רוח חיים מסיבה לא ידועה. משזה נודע לא היה אחד שלא תהה אם הוא התאבד אבל בינתיים קראתי שמותו הוא כנראה תוצאה של תרופות חזקות שלקח. הרבה שירים שלו מתארים את מאבקי הנפש אבל השיר הזה פשוט מצמרר. כל כך עצוב.

גבריאל  ידע מהו חיפוש ובטוח ידע מהי רוזטה. לזכרו.

*  ובעניין הכוכבית מלמעלה – למעמיקים, נסו את הגירסה הזאת. היא יותר אינטימית, כאילו סרפינה שרה לעצמה בחדר, פורטת על הנבל בעצב והשלמה ואתם במקרה עברתם למטה ברחוב ונעצרתם בתדהמה. אני נעצרתי.

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “לצלול באגם של חלב שקדים

  1. אידית אידית… אין סוף ליופי שאת מביאה לעולם, על אף הדיכדוך המתיקות היא אינסופית וגם אני מתה על רוזטה וערק

    1. טלינקה יפה מילותיך מתוקות מדבש גם הן. הדכדוך עבר לעת עתה ואם יכולת לקפוץ לכוס רוזטת ערק היית רואה שמחה מהי 🙂 אוהבת'ך

  2. oh my goodness. אני חייב לנסות את המתכונים האלה. צילומים מושכים עד מאוד.
    והשיר הראשון. כשהזמרת התחילה לשיר – זו היתה הפתעה. הציפייה שנבנתה היתה לשפה/קול/סגנון אחר לגמרי. יפהפה.

  3. מקסים וכל כך נוגע ללב…יסמין ואני נהנינו מאוד מהמוזיקה,במיוחד מהשיר הערבי. הייתי שמחה לכוס רוזטה ערק עכשיו איתך ועם טלי…שבת שלום.

  4. צללתי
    קראתי והקשבתי לכל השירים בתשומת לב (לא מכיר את סרפינה סטיר – תודה). הלוואי ולי היו תשובות לשאלות שאת שואלת. הייתי שמח לחלוק.
    כבר אימצתי מכאן את עוגת הסלק, וניסיתי את החומוס הצהוב (שיצא חזק וטעים). רוזטה היא הבאה בתור. השילוב עם הערק שכנע אותי סופית
    שבת שלום
    הנה משהו מר ומוזר ממני

    1. דוד יקר תודה תודה תודה
      ולעניין הקטע המוסיקלי, הוא אכן מוזר וסופר מעניין. שלח אותי לשירי העיירה של אבותינו בחלק מהזמן ובשאר הזמן גרם לי להישאר במתח, אבל הקליפ היה סיפור בפני עצמו. כמה דברים! הבלרינה הטווסית המיוסרת ומשתדלת, הנבל שמתגלה כנבל עוד בשלב האיפור, הבמאי היהיר, הדורשני והמתעלל משהו. סצינת הריקוד בסוף עם גזעי העצים ממש מרהיבה, הייתי רוצה להיות שם עם המצלמה שלי. מי הם?

      1. רבעיית בסטר. פולנים (יהודים פולנים, אני מניח, לפקות חלקם) שעושים מוזיקת ג'אז יהודית. זה קטע מאלבום חדש שכולו שירים של מרדכי גבירטיג – מלחין ומשורר יהודי פולני ("שריפה אחים שריפה!" – זה שלו) שנספה בשואה. האלבום כולו יפה ממש. עם אפקט קולנועי. ג'אז עם טאצ' של קלייזמר. הם חתומים ב- tzadik, אצל ג'ון זורן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s