הזמן הצהוב

התחושה שלי בחודשים האחרונים היא שאנחנו כולנו, המדינה, צונחים מטה מטה בריחוף איטי, כאילו קפא מול עיני סרט בסלואו מושן. כולם עומדים ומסתכלים בתדהמה אבל לא מצליחים לזוז. בעצם זה ממש כמו סיוט רק שלצערי זו המציאות שלנו.

כל יום פה הוא על פי תהום. כל רגע תפרוץ מלחמה, כל החלטה ממשלתית מחמירה איתנו האזרחים עד לתחושת דה ז'וו פרעותית ממש, כמעט בכל גופי השלטון מתגלה שחיתות מטורפת, כל נסיעה בכביש מסוכנת וכל קנייה בסופר או בשוק מכניסה אותי לסטרס לנוכח המחירים המאמירים. וזה יש לומר על קצה המזלג… (בלוג אוכל או לא בלוג אוכל?..)

אז אנשים קמים לתומם בבוקר מחלום מתוק ומעניין ורוצים לחיות וליצור ולהנות אבל אז הם נזכרים איפה הם ומי יודע מה עוד צפוי היום – מבחינת סוריה/אירן/לבנון/עזה, והגזרות הכלכליות , והמדינה שלהם שהעיקר שתהיה חזקה [בעזרת השם ורבניו הצדיקים (חלקם אכן כאלו, אוקי) ]שהולכת ונמכרת לכל המרבה במחיר ועדיף שיגור בחו"ל, ולאנשים חסר ואין להם סבלנות אחד לשני ולחלשים מהם ונראה כאילו המדינה עצמה רוצה להגר מעצמה – ונהיה להם שחור.

ככה קמתי גם הבוקר אבל החלטתי להמיר את המציאות לצבע אחר. הזמן הצהוב שלי. כיסים קטנים של התנגדות בלתי מזויינת, של שפיות שכל אחד צריך לאמץ לעצמו כדי להמשיך. זו לא חכמה גדולה להלחם מהמטבח הביתי אבל כל אחד עושה לפי יכולתו, ובקרוב גם יכולתי הזו עלולה לעמוד לפני שוקת שבורה, יותר נכון מזווה…  🙂  אז בפול (דווקא חומוס) גז קדימה, אל המטבח אישה!

יצאה אחלה מנה 😉  ובזיל הזול

Botanical - Fruit - Tumeric

בויקיפדיה מתואר הכורכום כך: "יש המאמינים כי הכורכום עוזר בהתגוננות מפני תגובות דלקתיות, משפר זרימת מיצי מרה ומכאן שעוזר בבעיות עיכול, מגן על הכבד מפני רעלנים המגיעים אליו וכן מפחית נזקים לכבד עקב לקיחת תרופות או אכילת כולסטרול מופרזת, בנוסף – מקל על שיגרון (ראומטיזם).

הוא מכיל חומר הנקרא כורכומין שבעשור האחרון התגלה כבעל תכונות אנטי-דלקתיות, נוגדות חימצון ונוגדות-סרטן, וכן כי הוא יכול לגרום לאפופטוזה (מוות תאי מתוכנת) של תאים סרטניים אנושיים."

אני זוכרת שלמדתי פעם איפושהו שהמצרים הקדמונים היו משתמשים בכורכום כדי לשמר את המומיות ויש גם תרופת סבתא עתיקה וכל מה שצריך בשבילה זה צנצנת כורכום ואצבע חתוכה ומדממת. עכשיו, לא מבשלים את זה, אלא פשוט זורים אבקת כורכום על החתך מה שגורם לו להיסתם ולהפסיק לדמם ובאותה הזדמנות גם מחטאים כך את החתך. בעודי כותבת זאת עולה לי זיכרון עמום שעשיתי זאת בעבר לקולגה במטבח… והיא עדיין חיה ובועטת! למרות שאחות המרפאה נזפה בה בחוסר הבנה ורגישות..

שוכנעתם? בקיצור, אנחנו מנסים לצרוך אותו כמה שיותר כי אוכל אמהות אמיתי  אני לא מכינה לרוב (למגינת לבן של הבנות), וכשאני כותבת אוכל אמהות אני מתכוונת לאורז צהוב, לקציצות עם צהוב וקצת אדום וקצת שחור (אתן מכירות את המתכונים האלו של הדודות?) או עוף בתנור עם תפוחי אדמה, צהובים כולם כמובן וכד'.

הפעם במטבח שלי הכורכום הגיע לבקר את החומוס והאירו כאילו ליטפה אותו קרן שמש.

לתת מתכון לחומוס זה יותר לתת המלצה, אז ככה אני הכנתי ואתם יכולים לשחק איתו כאוות נפשכם:

חומוס צהוב

חומוס צהוב – 4 מנות יפות

  • 300 גרם גרגרי חומוס ( עדיף מסוג הדס, גרגרים קטנים יחסית)
  • 1/2 כפית סודה לשתייה
  • 1 שן שום
  • 1 בצל
  • שורש כורכום טרי קלוף, 5 ס"מ אורך בערך
  •  2 כפיות כמון קלוי וטחון
  • 1/2 כפית זרעי כמון קלויים שלמים
  • 5-6 כפות טחינה מלאה גולמית
  • 11/2 כפיות אבקת כורכום
  • 1/4-1/2 כפית פתיתי צ'ילי
  • 6 כפיות שמן זית
  • 6 כפיות מיץ לימון
  • כ-3 מצקות מי בישול חומוס
  • 2 כפיות מלח
  1. לילה קודם משרים את גרגרי החומוס עם הסודה לשתייה ועם המון מים – פי ארבע מכמות החומוס.
  2. למחרת שופכים את מי ההשרייה, מעבירים את החומוס לסיר, מוסיפים את הבצל והשום, ממלאים בהמון מים – פי שניים לפחות ומבשלים. כשמתחילה הרתיחה צריך לקפות (להסיר את הקצף) מדי פעם עד שהמים נקיים. מבשלים כשעה וחצי-שעתיים עד שהחומוס רך מאוד. כדאי לבדוק מדי פעם אם צריך להוסיף עוד מים לסיר, אסור שהחומוס יהיה גלוי. אפשר כמובן להשתמש בסיר לחץ ולקצר תהליכים אבל אני פחדנית…
  3. אפשר לטחון את כל כמות החומוס או לחלק לשתי נגלות, תלוי בתכולת הפוד שלכם. אם מפצלים חשוב להוסיף לכל נגלה את מחצית התיבול בדיוק או לחלופין לערבב בסוף את שתי המסות יחד. אפשר להשתמש גם בבלנדר, הוא נותן מרקם חלק יותר לחומוס.
  4. בעזרת מצקת מעבירים את גרגרי החומוס הרכים לקערת הפוד (לשמור את מי הבישול!!) ומוסיפים את כל התבלינים, השמן, הטחינה, מיץ הלימון, הבצל והשום המבושלים וטוחנים בכמה פולסים. מוסיפים בהדרגה את מי הבישול תוך כדי עבודה רציפה של הפוד וטוחנים עד לסמיכות והמרקם הרצויים. זה לוקח כמה דקות ומדי פעם כדאי לעצור ולהוריד עם מרית מהדפנות. טועמים ומתקנים תיבול אם יש צורך. מעבירים לקערת הגשה.
  • שמן זית
  • מיץ לימון
  • פלפל ירוק חריף
  • פלחי עגבניה
  • בצל ירוק או פלחי בצל רגיל
  • עלי כוסברה
  • צנוניות
  • זיתים
  • ביצה קשה

מזרזפים שפע של שמן זית ומיץ לימון, מפזרים פלפל ירוק חריף ועלי כוסברה ומגישים עם הביצה וכל הירקות.

במקום זה אפשר להכין את התטבילה שהיא הרוטב החמצמץ שמפזרים על החומוס: פשוט טוחנים בפוד חצי כוס מיץ לימון+שתי שיני שום קטנות+חצי פלפל חריף ירוק. מזרזפים שמן זית, מזרזפים תטבילה ומגישים עם ירקות בצד.

אפשר כמובן לשמור בצד קצת גרגרים שלמים ולפזר על החומוס. איך שכחתי לעשות את זה בעצמי?? לא תהיה ברירה.. עוד יום חומוס בדרך…  ותאמינו לי, מנה כזאת שופעת בריאות וטעימות (בשורוק) מספיקה לכל היום. מדהים.

מבשלים
מבשלים
טוחנים
טוחנים
טורפים
טורפים

חומוס כורכומי

צהוב עולה
צהוב עולה
מודעות פרסומת

16 מחשבות על “הזמן הצהוב

  1. איך לבאס את הבוקר ולעשות את הבוקר בפוסט אחד. נפלא!
    איפה מוצאים כורכום כזה שיעזור עם הדלקות, בעיות העיכול והרעלנים של נפש המדינה שלנו?

  2. thank you for this lovely recipe for some seriously authentic hummus. will make a lot and freeze in small portions, so I will have all the good stuff when hummus hunger knocks. so sad what you write about the crisis. not so much better in Italy nowadays. and Sweden? well, they start to have a high unemployment rate and I am scared myself about my future here. let's start an organic farm! turmeric, right….that's a spice I want to use more

  3. מצחיק! חזרתי לעבודה לפני שלושה שבועות , ועמית נשאר עם שרה המטפלת בבית. בשלנית טריפוליטאית ברמה. השבוע עשתה לו מרק וביקשה רשות להוסיף כורכום כי ככה היא מכינה- (אציין גם שהיא הוסיפה כוסברה אללי) ושזה נורא בריא… מי אני שאומר לא למטפלת מנוסה?! ולחשוף את עמית לטעמים שכנראה לא יהיו לו בבית אמא זה תמיד מבורך- ובכן: הצלחה מסחררת! הילד טורף קערות שלמות.

    וגם- העלה לי זכרונות רחוקים מהחומוס בכתום…
    בקיצור עוד פוסט מעולה שלך, עושה לי להרגיש קרוב אליך (-: איזה כיף!

    1. אפצ'ה התרגשתי ממש. מעמית שכבר זולל מרק (וכל הכבוד לשרה! כוסברה בבית שלך!!) ומאיך שכתבת עלינו, ועל איך שאוכל, ואפילו כתיבה על אוכל, יכולה לקרב.
      ברור שהיית לי בראש ובלב עם החומזר שלנו 🙂

  4. אין כמו חומוס כדי להעביר את משקל הכובד של הצרות ממקום אחד למקום שני…ואז להשתחרר.

  5. אידיתה, בא לי לחבק אותך!!!
    פעם אחר פעם את מוכיחה כי בורכת בכישרון נדיר לטוות מקש חוטי זהב. אל תשכחי זאת לעולם!
    יאללה בואי נפתח ביחד חומוסייה, עשית לי תאבון.

  6. הי אידית
    מאיה, הבת הבכורה שלי, הפנתה אותי לבלוג שלך, ואני לא מפספס אותו מאז.
    המאפים תמיד נראים נפלא והצילומים מעוררי השראה. אך מה לעשות ומה שעורר בי התרגשות מיוחדת היו דבריך על החומוס, והתמונות כמובן.
    זוכרת את הנסיונות שעשינו בנושא לפני אי אלו שנים בגילגולנו הקודם בכפר הס?? והתכניות שעשינו סביב זה??
    מאז, אני אישית מבלה את רוב שעות הפנאי שלי במטבח, ונהנה מכל רגע.
    לחומוס היה תמיד מקום של כבוד מלכים בתפריט היומי שלי, אם בסגנון שתואר כאן או כגרגירים מבושלים יחד עם סוגי אורז, קינואה כו'.
    רעיון הכורכום מעולה, בשורש טרי או באבקה. ניסיתי, ובאמת משדרג, במיוחד ברמת הצבעוניות. החומוס לעיתים מקבל צבע כהה ולא מזמין. הכורכום מנטרל
    את התופעה הזו, משפר את צבעו והופך אותו הרבה יותר מזמין ומפתה.
    התטבילה לדעתי חובה ליד מנת חומוס, בכל צורה. אני מוסיף לתערובת פלפל שושקה מוחמץ, או שניים, עם קצת מן המים שלו.
    זה נותן לתטבילה טוויסט מאוד מעניין ומקרב אותו לסגנון האסלי היפואי.
    אשמח לראות עוד בישולים שלך, אולי גם לטעום פעם…
    כיף גדול!!!
    אבי מור מוסרי

  7. שמחה גדולה לקרוא את התגובה שלך אבי יקר. ברור שאני זוכרת את הרפתקת החומוס שלנו וגם אפרת התייחסה אליה פה למעלה. איך אפשר לשכוח? אלו היו ימים… 😉
    אנסה בהחלט את התטבילה עם הפלפלים החמוצים ואולי אכן נערוך מפגש פסגה טעים? אדבר עם מאיה ואפרת, זה באמת יכול להיות כיף גדול.
    תודה רבה על כל המילים החמות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s