נורית צהובה לסבא

אבא התקשר ב 06:30  "אל תגיעי לבית החולים"- הוא אמר – "סבא נפטר".

5 7 12

כל אותו הבוקר עברו להקות של חסידות ועגורים בדרכם צפונה, כשרשראות שחרוזיהן נפרמו. גם אנחנו הופכים לשרשרת כזאת חשבתי, המשפחה הגדולה שלי הולכת ונפרמת. סבא שלי מת. העצב הפתיע אותי בעומקו, הסתובבתי מוטרדת ופזורת רוח עד הצהריים. בלי לשים לב אפיתי עוגת שמנת חמוצה שיהיה משהו מנחם לאכול כשחוזרים מההלוויה ויצאתי לדרך.

סבא שלי החזק, הגיבור, האמיץ, שסיפור חייו הפתלתל יכל לפרנס בכבוד סרט של טרנטינו, כל כך הרבה דברים לא ידעתי עליך. טיפין טיפין סיפרת בערבי שישי בתום ארוחת השבת, בביקורים המעטים שאחי ואני ציפינו להם בקוצר רוח, סיפורים שאבי מעולם לא שמע, סיפורים שהיו רק קצה הקרחון. סבא שלי שנולד בשם פאבל בעיר הפולנית טומשוב מזובייצקי, שרוב חבריו היו נוצרים והוא הלך אתם לצופים הפולניים ולפעמים לכנסייה, שהתייתם מאמו בגיל 12, שחיפש דרכי מילוט מהגטו כשנתיים אח"כ כדי להביא קצת אוכל למשפחה, שהתחזה לפולני גוי והצליח להבריח את אחותו הגדולה ואחיו הקטן אל כפרים פולניים, שאיבד את אביו, אחותו הקטנה ועשרות דודים ובני דודים בטרבלינקה, שנסע לגרמניה בעיצומה של המלחמה בזהות של פועל פולני ועבד בבית חרושת לסוכר ובמספנה והתגנב לראות סרטים בקולנוע של וייסמארק, ואחר כך גם הביא לשם את אחותו שתעבוד אצל משפחה גרמנית,  שאחרי המלחמה הצטרף לקיבוץ דרור בגרמניה ונשלח לגבול הצ'כי לעזור להבריח פליטים יהודים, שעלה לארץ בספינת המעפילים ווג'ווד שנתפסה וכולם נשלחו לעתלית אך שוחררו איכשהו לקיבוצים בארץ, שהתחתן עם סבתא דבורה שנולדה ברחוב חיפאי תחת אש מאורעות תרפ"ט, ששיחק כדורגל בהפועל חיפה, שנלחם במלחמת השחרור ונפצע בקרב על רמת יוחנן, שהיה חבר בפלוגות הפועל בחיפה, שהקים משפחה ובנה במו ידיו את ביתה הראשון בכפר אתא ואחר כך העביר אותה בין עשרות דירות אחרות בארץ בעקבות עבודה, ועוד הרבה גלגולים וסיפורים, סבא שלי שהיו לו חיים חסרי שקט ורוגע הגיע אל המנוחה הנכונה.

סבא במדי עובדי הכפייה הפולנים
סבא במדי עובדי הכפייה הפולנים

אחר צהריים יפה ורגוע, שדות העמק נפרשים סביב בשלווה גדולה. בשדה החיטה שסמוך לבית הקברות נהגנו לשחק נירית ואני במשחקי שואה ולהתחבא מהנאצים… זה היה בכיתה ה' – שנת השואה הגדולה שלי – לא היה ספר שלא קראתי, ועוד בקושי ידעתי על הסיפורים של סבא. סביב הקבר עמדנו והתקשינו להאמין שלא נראה אותו עוד.

אוכל היה משהו שצריך כדי להתקיים בטח לא כדי להתענג עליו, אוכלים מה שיש. פינוק מכל סוג שהוא היה פסול וסבא אכל כמעט הכל בלי להתלונן אבל, אוי ויי זמיר, רק שלא יהיה שם קינמון או כוסברה!

כששאלתי את סבתא היום מה הוא הכי אהב לאכול תשובתה הפתיעה אותי. מסתבר שספגטי ברוטב שמנת ופטריות… אבל הזכרונות שלי קשורים יותר לכוסות סודה, חמיצה קרה בקיץ או קומפוט של סבתא, קופיטקעלך (הגירסה המשפחתית לניוקי) ודג מלוח. אז זה בשבילך סבא לפרידה, באהבה גדולה.

לחמניות חלב ודג מלוח

לחמניות חלב – 12 לחמניות

המתכון למיטב זכרוני הגיע למחברת שלי מספר של אבנר לסקין

  • 1 כף שמרים יבשים
  • 2 כפות סוכר
  • 11/4 כוסות חלב פושר
  • 50 גרם חמאה בטמפ' חדר
  • 31/2 כוסות קמח לבן
  • 2 כפיות מלח
  • ביצה טרופה+כף חלב להברשה

מכניסים את החלב, הסוכר, השמרים, החמאה והקמח לקערת מיקסר ולשים עם וו לישה במהירות נמוכה כ-3 דקות, או כמוני לשים בידיים. מוסיפים את המלח תוך כדי לישה וממשיכים עד לבצק אחיד, עדין ורך כ-5 דקות נוספות. עוטפים את הקערה בניילון נצמד ומתפיחים להכפלת הנפח – כשעה.

מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח ומחלקים אותו ל-12 חתיכות של 75 גרם. מכדררים כל חתיכת בצק ויוצרים צורה אליפטית, מניחים להתפחה כחצי שעה-שעה במקום מוגן כמו תנור סגור (וכבוי!).  כשהלחמניות תפוחות מוציאים מהתנור ומחממים אותו ל-180 מעלות, בינתיים מברישים אותן בביצה טרופה עם חלב וכשהתנור מוכן אופים כרבע שעה עד לצבע זהוב-חום.

כריך דג מלוח

  • לחמניות
  • שמנת חמוצה
  • בצל
  • בצל ירוק
  • דג מלוח (שם גנרי ל: מטיאס, לקרדה, הרינג ואף מקרוסקה וכו' וכד')
  • פרוסות של צנונית
  • שמן זית לזירזוף מעל

לחמניות חלב ודג מלוח

 

לחמניות חלב ודג מלוח

לחמניות עם דג מלוח
לחמניות דג מלוח על צלחת נורית צהובה – פורצלן אנגלי מצוייר ביד, מתנת חתונה שקיבלו סבא וסבתא

[ לא מצאתי אף וריאציה לשיר הנפלא הזה בלי הפתיחה המעצבנת של דורי… הימים ההם של עוד להיט …]

ארבע פעמים חלפתי השבוע על יד הר האושר. בפעם הבאה, הבטחתי לעצמי, אעלה עליו.

"העצב אין לו סוף, לאושר יש ויש" תרגם אהוד מנור, אולי מהפיסגה דברים נראים אחרת

מודעות פרסומת

21 מחשבות על “נורית צהובה לסבא

  1. My condolence to you and your family
    Your grandpa sounded like and amazing person and even lucky in the sense that he managed to survive and actually become a father and eventually even see his grown up grandkids. What a life.
    And what a lovely sandwich. I see herrings here all the time but never know how to really appreciate it. This is a great idea to copy soon and the rolls look amazing too, so fluffy. Finally found finely ground chickpea flour so I can give a try to your bread soon.

    1. thank you Barbara for the effort you make to understand my words time after time, and for your comforting words.
      Herrings from the northern sea… hmmmm, i bet they're delicacy. give it a try 🙂

  2. אידיתי יקרה,ראשית ניחומי…מקווה שסבא לא סבל.
    איזה כיף לך שזכית שיהיה לך סבא שכזה עם סיפור-חיים מופלא ומרתק ואת עצמך כבר אימא בעלת-ותק.
    אני לצערי איבדתי סבא אחד כשהייתי בת שמונה ואת השני כלל לא זכיתי להכיר, הוא נפטר כשאימי היתה בת עשר.
    שכחתי את החצי הפולני שלך… אומרים אוכל מנחם… כשאבי נפטר החלטתנו שבכל הארוחות שנערוך לזכרו נדאג תמיד שיהיה גם את האוכל שהוא כ"כ אהב : דג מלוח, שמנת חמוצה, בצל, תפו"א ולחם שחור- היום קוראים לזה "שרי הרינג" (: אבל בזמנו זה היה אוכל של מחסור ועוני .
    חיבוקים גדולים .

    1. חגיתוש, סבא באמת לא סבל כמעט, מהרגע שגופו התמוטט הוא היה מורדם ומונשם כמעט שבוע וחצי ואז התאושש ליום ואז נפטר. וזו באמת נקודה חשובה בעיני – איך אתה מת. הלוואי שאפשר היה לספק גם איכות של מוות ולא רק של חיים… מחשבה מוזרה אבל …
      והאוכל עניים הזה חביב עלי מאוד, לשמחתי גם הבנות זללו בהנאה המון דג מלוח כזה השבוע. הפתיעו אותי קצת 🙂

  3. אידית יקרה – תודה.
    הוספת לסיפור של סבא את הקול האישי שלך וזה מקסים.
    סבא תמיד יזכר כאיש אהוב.
    הרשימה שלך היא כל כך אישית-אנושית אוהבת-כואבת. כל כך את.
    השילוב של הטבע עם הארצי (האוכל) = זה סבא שלנו. מלח הארץ.
    הלוואי והיה יודע כמה הוא אהוב. כמה לכתו תפסה אותנו לא מוכנים, למרות 87 שנותיו…
    הוא תמיד יהיה בגדר איש יקר-אהוב נפקד.
    שולחת לך חיבוק גדול.
    ברכה.

    1. זה לא יפה להגיד שזה משמח אותי אבל זה נכון… שהצלחתי להביע את עצמי בצורה כזו שאנשים אחרים רואים ומרגישים גם. (ועכשיו הם גם מכירים אותו ואת הסיפור שלו)
      תודה ליטל

    1. דני שלי.. סליחה. אני משערת שלכל אחד מאיתנו זה מתיישב על איזשהו צער פרטי … חיבוק גדול ממני.
      לסבא קראו שרגא אבל סבתא קוראת לו פלק (פ' רפויה)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s