אמצע אוגוסט. הצפון נשטף בנחשולי מטיילים , נראה שבעיקר מההתנחלויות, מירושלים ומבני ברק. הכבישים מלאים בואנים דחוסים בבני משפחה או בני ישיבה, הסופרים מלאים בזוגות הממלאים עגלותיהם בזאטוטים, פיתות ועוף לעלהאש. הנחלים וגדותיהם הוצפו בקהילות דתיות הטובלות במים על שלל חצאיותיהם, טליותיהם וקול צחוקם הנרגש. המפגש בין הטבע, מטיילים חילוניים וגדודים של חרדים החרדים ממנו יכול להיות מעניין ומצחיק. השבוע למשל כשפתחנו זולה בבניאס, שלוש אמהות עם שבעה ילדים, פרק עלינו אוטובוס אחד את כל תכולתו בדמות ישוב יהודי תוסס. פייגה ואליהו, בלומה-חיה ואבריימלה ושאר קרוביהם גיששו דרכם בסקרנות ודיצה אל מעמקי המים השוצפים, בין ענפי ערבה וחלוקי נחל. היה מעניין להתבונן בהם, לראות אותם מתבוננים בנו, להעריך את זה שהם יוצאים לטייל ולהכיר את הארץ, להתרגש מהחשיפה שלהם לנוכחות הטבע סביבם: לעלים, למים, לאור וגם מכך שיכולנו לדור יחד בשלווה על אותה גדת נהר. עד שהגיעה אחת, צדיקה יותר מהאפיפיור…, וכשאחת מאיתנו פילסה דרכה אל המים לבושה בבגד ים שלם ומכנסיים קצרים זעקה ממרום השביל: ״אברכים, אברכים לצאת מיד מן המים! ״ מאותו רגע נהיה להם ממש מסוכן בכל פעם שאחת מאיתנו נאותה להשתכשך קצת עם ילדיה. גברים בעלי משפחה נאלצו להסתובב ולהביט בשאר חבורתם במקום בזרם הקוצף ובנשים היפות, גברים צעירים ואף ילדים מתבגרים נפוצו לכל עבר בזכות אמותיהן ההיסטריות השומרות על תומתם, היינו ממש סכנה לציבור. הדבר היה כמובן משעשע מאוד ואם רק היינו נועזות יותר היינו מתפשטות לשחייה בערום וזוכות לשטח נקי , פנוי ושקט כמו בימי בראשית.
גדות הנחלים מלאים בשיחי פטל שזו בדיוק תחילת עונתם. אם תספיקו עוד גיחה לפני שחוזרים לבית הספר תוכלו לאסוף כמה חופנים ואם לא, לא נורא, הפטל יחכה לכם לפחות עד החגים. הוא יצטרך לחכות גם לי כי התעייפתי קצת מלאלתר פה דברים בדירונת הקטנה ששכרנו עד שהשיפוץ יסתיים. לפעמים זה מאתגר וממריץ ולפעמים אני שוקעת במין אדישות שלא בא לי לעשות כלום, גם לא בשביל הבלוג האהוב שלי. מבטיחה לפצות ממש בקרוב.
ורג'יניה וולף כתבה בספרה המפורסם חדר משלך שכל אישה צריכה חדר משלה כדי ליצור והתכוונה בעיקר להיבט הכלכלי , הכנסה כלשהי המאפשרת עצמאות המאפשרת יצירה. בזמנו הדברים לא היו כל כך מקובלים. אני נטפלת דווקא לפרשנות המובנת מאליה של חדר במובן הפיסי, של מקום פרטי ושל זמן פרטי ומאלה לא היה לי כל כך לאחרונה… ואכן הפעם אין יצירה אכילה. אם אין לחם נאכל מילים 🙂
נראה לכם??
למחרת
לא יכולתי להשאיר את זה ככה… בשנייה שנמלאתי שוב עזוז, הפעם ב- 16:30 , ליקטתי כמה גרגרים פה בעלייה למטולה וחשבתי לי מה כדאי לעשות איתם.
אפשר להכין ממנו גאלט חביב, שזה מעין פאי כפרי בקיפול בצק לא פורמלי שחוסך עבודה ושובה לב, אפשר לזרוק לבלילת מאפינס או פנקייק, אפשר להכין ריבה … ואז כמו התגלות ראיתי אותו, את הסלט שלי.
סלט פטל של סוף הקיץ
למרכיבים: מנה אחת מכובדת ביותר עד ארבע מנות ראשונות קלות
- חצי צרור עלי מנגולד – רק העלים
- במיה אהובתי – כרבע קילו
- עלי נענע
- שתי שיני שום פרוסות
- קרעי פיתת פרנה, קלויים ומזורזפים בשמן זית
- קממבר צאן
- חופן נדיב גרגרי פטל
- שמן זית משובח
- מלח
- לימון
מחממים מחבת כבדה, מזרזפים טיפה שמן זית וצורבים בתורות את עלי המגולד, הבמיה והשום. להמליח בעדינות כל נגלה תוך כדי. הם צריכים להתרכך טיפה ולקבל חריכה כך שזה עניין של שתיים שלוש דקות אם לא מעמיסים את המחבת.
מסדרים שכבת עלי מנגולד בצלחת הגשה, מפזרים עליהם את פרוסות השום, עליהם את הבמיה הצרובה. מפזרים מעל את עלי הנענע – משהו כמו 12 עלים. פיתת הפרנה היא עבה וספוגית, היא נקלית היטב וגם סופגת יפה את שמן הזית שטיפטפתי עליה, אבל אם אין אז אפשר פיתה רגילה או לחם שאור. קורעים פיסות גסות ומפזרים על הסלט. פורסים כמה פרוסות של גבינת קממבר רכה ומניחים באקראיות (אהה..) מפזרים את גרגרי הפטל. סוחטים מעל הכל מיץ לימון, מפזרים מלח ים ומזרזפים שמן זית.
כמה שזה טעים!
ואפשר גם פשוט לרקוד בוגי פטל אל תוך השקיעה
חוג הקוטב הצפוני 
מממ… יצא טעים צריך כמה שיפורים קלים. אבל בכל זאת פעם ראשונה 😉
מממ… בעיני יצא בדיוק אבל עבורך ילדתי האהובה מבטיחה לשפר. הכל ותמיד 🙂
show delicious! impossible to find swiss chards here otherwise this would be a must try. love love love your photos
(: meant how delicious. you have no idea how difficult is to leave messages with the cursor that goes backwards
Dear Barbara
Thanks a lot. You can switch the swiss chard with spinach or kale or rocket or whatever green and leafy. And how do you do it?? Do you use the google traslator or similer? Don't you lost in traslation?…it's probebly funny 🙂 have a good day